מידע אודות נגישות  תרומה מקוונתהרשמו עכשיו

משפטים


לעבור ברבנות או לא?
שאלה זו הפכה בשנים האחרונות למהותית עבור זוגות רבים אשר עומדים להתחתן.
מסיבות שונות, רבים בוחרים באלטרנטיבה של נישואים אזרחיים שאינם במסגרת דתית ממוסדת, הן מכוח חוק מדינה והן מכוח הסכמות זוגיות.
כיום בישראל מתחוללים שינויים חברתיים ותרבותיים משמעותיים. גידול דמוגרפי באוכלוסיה לא יהודית, ליברליזציה של התרבות היהודית ישראלית והטמעת ערכים מערביים וגלובליים. כתוצאה מכך כבר מאז שנות התשעים יש לחצים הולכים וגדלים על הכנסת להביא לשינוי במצב הקיים, לפחות בכל האמור לחסרי דת כדי שאלו יוכלו להינשא בנישואים אזרחיים. שיעור הנישואים האזרחיים הלא רשמיים בקרב האוכלוסייה היהודית-החילונית הלא דתית עולה בהתמדה והוא הופך לרווח יותר ויותר. זו תוצאה ישירה של חילוניזציה בקרב המעמד הבינוני האשכנזי והמזרחי גם יחד והשפעת ערכים מערביים ליברליים על האוכלוסייה בישראל. מבחינה זו יש פער הולך וגדל בין המצב המשפטי הרשמי שאיננו מכיר בנישואים אזרחיים לבין המציאות בפועל. חשוב לציין כי בתי המשפט מרחיבים את ההכרה בפסיקה בזכויות של ידועים וידועות בציבור באופן שמגדיל פרקטית אפשרויות של זוגיות מחוץ למסגרת רשמית של נישואים כדמו"י (דת משה וישראל).   
פרופסור גד ברזילי, דקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה מסביר לגבי המגמה הרווחת בעולם:
"הרוב המכריע של הדמוקרטיות בעולם, לרבות דמוקרטיות שבהן ניתנת עדיפות לדת מסוימת, למשל לדת הקתולית או הפרוטסטנטית, מאפשרות נישואים אזרחיים. חלקן של הדמוקרטיות מחייבות בחוק רק נישואים אזרחיים. למשל: צרפת וגרמניה. אין סתירה הכרחית בין נישואים אזרחיים לבין דת או בין נישואים אזרחיים לבין לאום. מסלול של נישואים אזרחיים בוודאי כשהוא מקביל לנישואים דתיים תורם לחופש הפרט, מצד אחד, ולסולידריות האזרחית והלאומית, מצד שני".
המשפט הישראלי מכיר רק בנישואים דתיים על פי דיניה הדתיים של העדה הדתית הרלוונטית כנישואים תקפים לגבי בני זוג שנישאו בישראל. המשפט הישראלי איננו מכיר בנישואים אזרחיים, וזאת בניגוד למקובל בעולם הדמוקרטי.  
לגבי התהיה האם נישואים אזרחיים טובים לישראל בהיותה משטר המגדיר את עצמו כיהודי ודמוקרטי, מבהיר פרופ' ברזילי:
"נישואים אזרחיים שנויים בישראל במחלוקת פוליטית, תרבותית ואידיאולוגית לגיטימית. דת המדינה בישראל היא היהדות והמדינה במשפט המדינה מכירה בפרשנות האורתודוכסית הדתית כפרשנות המרכזית. המשפט הישראלי מכיר כמובן גם בדתות אחרות ולקהילות המוסלמית והנוצרית, למשל, כמו גם לדרוזית, יש מערכות שיפוטיות דתיות עצמאיות יחסית, משלהן". במצב כזה הניסיונות להביא לרפורמה במצב הקיים החוקי הקיים בישראל כשלו. עם זאת ישנם פילוסופים ומשפטנים שמנסים לעצב אפשרויות ומודלים של נישואים אזרחיים במסגרת מדינה יהודית ודמוקרטית.
 יש לציין כי גם במצב המשפטי הקיים, רשויות המדינה ירשמו בני זוג כנשואים במידה ואלה נישאו בחו"ל במסגרת של נישואים על פי החוק המקומי בחו"ל. למשל- נישואי פראגואיי.
בישראל חיים מאות אלפי אנשים שהינם חסרי דת. על בסיס חוק משנת 2010 נמצא פיתרון חלקי למצוקתם של חסרי דת באמצעות הסדר משפטי המאפשר להם להירשם אצל רשמי נישואים אזרחיים, במסגרת הקרויה "ברית זוגיות."  

מה העתיד צופן?
המאבק החברתי והתרבותי והמאבק המשפטי בעניין זה ילך ויגבר תוך התגברות השסע והקונפליקט במיוחד בין האוכלוסייה החרדית וחלקים בציבור הדתי לאומי לבין האוכלוסייה החילונית היהודית. המערכת המשפטית תצטרך למצוא פתרונות לקונפליקט זה.   

פרופ' ברזילי הינו דיקן הפקולטה למשפטים באוני חיפה אשר מכשירה משפטנים מן המעלה הראשונה, לתפקידי מנהיגות בעולם המשפט, בחיי התרבות, המסחר והכלכלה ובחיים הציבורים.
הבסיס להכשרה זו הוא השכלה אקדמאית משפטית ברמה הגבוהה ביותר בתחומי התמחות חדשניים.
במסגרת הGlobal law program   מארחת הפקולטה מרצים אורחים מאונ' בחו"ל ומציעה כעשרים קורסים באנגלית בתכניתה הלימודים השנתית.
התוכניות הבינלאומיות מאפשרות לסטודנטים ישראלים ללמוד סמסטר אחד או שניים באוני' מובילולת בחו"ל ולסטודנטים זרים ללמוד באוני' חיפה ובכך להעשיר את חויית הלמידה בפקולטה.
למידע נוסף אודות הלימודים, אנא השאירו את פרטיכם: