כחמישית מעובדי הבריאות מחפשים מידע בריאותי ברשתות חברתיות למרות שהם אינם מחשיבים אותן לאמינות
כחמישית מעובדי הבריאות פונים לרשתות החברתיות ככלי העיקרי לחיפוש מידע בריאותי, זה על אף שרק 2% מהם חושבים שהמידע ברשתות החברתיות אמין, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה ופורסם בכתב העת Journal of Medical Internet Research. "בהשוואה לציבור הרחב, אנשי הבריאות ציינו שמאמרים אקדמיים הינם מקורות המידע הבריאותי האמינים ביותר בעיניהם, אך נמצא כי הם ממשיכים לחפש מידע ברשתות חברתיות למרות שהם תופשים את המידע שבהן כלא אמין. " אמרה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, מבית הספר לבריאות הציבור, וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטה, שהובילה את המחקר.
כיום בעידן המדיה החדשה, הציבור הרחב וגם עובדי בריאות מחפשים מידע בריאותי ברשת, זאת בעוד שבעבר הציבור הרחב נהג להסתמך באופן ניכר, באין מקורות מידע אחרים, על המידע הבריאותי שהועבר לו ע"י ארגוני הבריאות ומקורות המידע הרשמיים. לדבריה של פרופ' גסר-אדלסבורג, הדבר מאפשר לציבור הרחב להפוך לגורם אקטיבי בשמירת בריאותו ולניהול צרכי הבריאות היומיומיים של, כשמחקרים רבים הראו שיש לכך השפעה חיובית על התנהגות בריאותית בפועל. הצד הפחות חיובי נובע מכך שמידע בריאותי מבוסס רשת חברתית עלול להכיל מידע בראותי שגוי ומוטעה, שיכול להשפיע לרעה על התנהגות הבריאות של אנשים.
במחקר הנוכחי, שנערך בקרב 979 משתתפים מהם 363 עובדי בריאות ו-616 אנשים מהציבור הרחב, ביקשו פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, עם הדוקטורנטיות נור עבד אלהאדי שחברי, ריקי כהן, רנא חג'אזי, יעל בירמן, יחד עם אדוה מיר-חלבי וגלית פז-יעקובוביץ, לבדוק כיצד עובדי בריאות והציבור הרחב מחפשים, קוראים ומבינים מידע בראותי, ולהעריך את הקריטריונים על פיהם כתבות עיתונאיות בנושאי בריאות נחשבות איכותיות ואמינות בעיניהם.
מתוצאות המחקר עולה כי כ-18% מקרב עובדי הבריאות (רופאים, אחיות, דיאטניות, חוקרים ועוד) משתמשים ברשתות החברתיות כמקור הראשון שלהם למציאת מידע בריאותי בעוד שבקרב הציבור הרחב, כ-38% משתמשים ברשתות כמקור המידע העיקרי למידע בריאותי. זאת למרות שרק 2% מעובדי הבריאות ורק 8% מהציבור הרחב חושבים שהמידע ברשתות החברתיות אמין.
כאשר בדקו החוקרות את הקריטריונים לפיהם מדרגים הנחקרים את האיכות של כתבות בנושאי בריאות, נמצא כי הן עובדי הבריאות והן הציבור הרחב מעניקים את עיקר החשיבות לקריטריונים הבאים: הצגת תופעות לוואי של ההתערבות הרפואית, "טון" מדעי יותר משיווקי, הצגת חלופות להתערבות רפואית, התבססות על מספר מאמרים אקדמיים, והצגת פרטים על המחקר עליו הכתבה מתבססת. לדברי החוקרות, חשוב לציין שגם עובדי הבריאות וגם הציבור דרגו את נושא הצגת ניגודי עניינים בכתבה במקום האחרון ברשימה בלבד.
עוד נמצא כי למרות שרוב עובדי הבריאות מתעמקים בכתבות בנושאי בריאות, כש-65% אמרו שהם קוראים את כל הכתבה, יש עדיין אחוז לא מבוטל, כ-27% שענו שהם קוראים רק את הכותרת וכותרת המשנה (השאר קוראים רק הכותרת או רק את הכותרת והפסקה האחרונה). הציבור הרחב, במקרה הזה, אינו שונה בהרבה מעובדי הבריאות: כ-62% קוראים את כל הכתבה ו-28% קוראים רק את הכותרת וכותרת המשנה.
כ-58% מעובדי הבריאות ענו כי ישנו במידה רבה או רבה מאוד את התנהגותם במידה ויתקלו במדיה כלשהי במידע בריאותי שנראה להם חשוב וכ-36% אמרו כי ישנו את התנהגותם במידה בינונית. בקרב הציבור הרחב המספרים היו דומים, כש-53% אמרו שישנו במידה רבה או רבה מאוד את התנהגותם וכ-35% אמרו שישנו את התנהגותם במידה בינונית.
"בעידן של המדיה החדשה שבה המידע זמין לכל, איכות כתבות הבריאות הוא בעל חשיבות קריטית. לכן חשוב ומומלץ ליישם קריטריונים אחידים, כדוגמת אלה שנמצאו במחקר זה, בכתיבת כתבות בנושאי בריאות באם ע"י עיתונאים מקצועיים, אנשי בריאות או אזרחים מהשורה", סיכמו החוקרות.
26.6.19