לימודי דוקטורט בלימודי ישראל

החוג ללימודי ישראל הוא חוג רב-תחומי אשר נקודת המוצא שלו הינה המרחב הארצישראלי וההתרחשויות השונות שחלו בו במהלך הדורות, על היבטיהן השונים.

הלימודים עוסקים בהיסטוריה של העמים ושל הגורמים אשר פעלו, חיו ועודם חיים בארץ – ישראל ובמדינת ישראל, בתחומי הגיאוגרפיה הפיסית, הגיאוגרפיה ההיסטורית, הגיאוגרפיה החברתית- כלכלית, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, התרבות החומרית ומדע המדינה. 

החוג ללימודי ארץ-ישראל מרכז בתוכו את העניין המיוחד בארץ עצמה, בתושביה, במאפייניה הנופיים, בתולדותיה ובייחודה האנושי. 

כמפורט באתר הרשות ללימודים מתקדמים

הלימודים נחלקים לשני שלבים:
1.מחקר שלב א׳ – שלא יעלה על 12 חודשים.
2. מחקר שלב ב׳.
שנת הלימודים הראשונה תוקדש בעיקרה להכנת תכנית מחקר מפורטת, שתוגש לוועדת הדוקטורט החוגית באישורו של מנחה העבודה. עם אישורה יעברו המועמדים למעמד של תלמידי מחקר שלב ב׳.

בכל שלב ישמעו הסטודנטים סמינר מחקר לתלמידי דוקטורט במסגרת ביה״ס להיסטוריה (סה״כ שני סמינרים).

מדריך עבודת הד״ר יקבע לסטודנטים המחקר את תכנית הלימודים שלהם ואת היקפה. ועדת הד״ר החוגית תאשר את התוכנית והיקפה. תוכנית הלימודים תכלול קורסים בהיקף של עד 16 שש״ס ולא יותר מארבעה קורסים. הוועדה רשאית להטיל על הסטודנטים חובת בחינה (בכתב או בעל־פה) בשיעורים שהסטודנטים נדרשים להשתתף בהם. בסמינריונים נדרשת רק חובת השתתפות פעילה.

עם סיום חובות הלימוד ובגמר עבודת המחקר, יגישו הסטודנטים את עבודותיהם בחתימת המנחים לוועדת הדוקטורט החוגית. לאחר שתבחן את מהלך הלימודים ואת העבודה שבפניה, תמליץ הוועדה על מינוי השופטים ותעבירה לרשות ללימודים מתקדמים.

אפשרויות תעסוקה בסיום הלימודים: בתחום התיירות, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות, הוראה בבתי ספר ושל"ח (לבעלי תעודת הוראה), מוזיאונים, אוצרות, ומחקר והוראה אקדמיים.