אולי – 80% אמת – 20% פייק: המתכון לפייק ניוז

העיר VELES שנמצאת במרכז מקדוניה הצפונית הפכה בשנים האחרונות להיות עיר הידועה בתעשיית…. ה"פייק ניוז". בעיר מתגוררים עשרות מפעילי אתרי אינטרנט המפיצים סיפורים שקריים. במהלך שנת 2015 הבינו רבים מהם שהציבור האמריקאי צמא לחדשות על המרוץ לנשיאות ועל המאבק בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ וחשבו שזה נושא נהדר לקידום התוכניות העסקיות שלהם. בתחילה, מפעילי העמודים הפיצו פייק ניוז כנגד שני המועמדים, אך מהר מאד הסתבר להם כי הדפים כנגד טראמפ לא זוכים ללייקים ושיתופים רבים, ואילו עמודים בעד טראמפ ונגד קלינטון הם מכרה זהב. "השכר הממוצע במקדוניה הוא כ-400 דולר לחודש, ואילו ההכנסות של עמוד ממוצע הניבו כ-1200 דולר, ויש אף כאלו שבמהלך שנת הבחירות ב 2016 הכניסו לכיסם מעל מיליון דולר", הסבירו החוקרים.

כחלק מעבודת המחקר בהנחיית ד"ר ישראל ויסמל-מנור מבית הספר למדעי המדינה, תלמידת המחקר הת'אר יוז מבית הספר למדע המדינה טסה לעיר VELES בכדי לראיין את מפיצי ה"פייק ניוז" ואף נרשמה לקורס בו למדו צעירים מקומיים כיצד ניתן להרוויח כסף באמצעים ויראליים. "במהלך הקורס התלמידים אינם לומדים כיצד מפיצים 'פייק ניוז' פוליטי. הקורס נותן להם כלים שבאמצעותם כל אחד ואחת יכול להפוך למכונת תעמולה לכל מטרה שהיא, מקידום תרופות פלא, דרך אתרי רכילות ועד לעמודים בעד או נגד עמדה פוליטית או מועמד כזה או אחר", הסביר ד"ר ויסמל-מנור.

במהלך המחקר קיימה החוקרת מספר ראיונות עם תושבים מקומיים שעבדו בתעשיית ה""פייק ניוז" ועם צעירים מקומיים שהכירו את מפעלי האתרים. רוב המרואיינים במחקר סירבו להקלטת הדברים ולכן המחקר מתבסס על הערות שרשמה החוקרת במהלך הראיונות השונים שערכה. "אחרי שהתבקשתי באחד הראיונות לשלם 5000 יורו או לקיים יחסי מין בתמורה להמשך הראיונות החלטתי לעזוב במידית את העיר וסיימתי את עבודת השטח מהר מהצפוי", ספרה החוקרת, הת'אר יוז.

מהראיונות עם מפיצי ה"פייק ניוז" עולה כי אין להם כל בעיה אתית עם הדרך בה הם פועלים ואין להם שום חרטות בנושא. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שום דבר ואם האמריקאים לא יכולים להבחין בין חדשות אמתיות לחדשות כזב זו אשמתם", אמרו המרואיינים. חלקם הוסיף כי "זאת אשמת האמריקאים שהם לא מבינים דבר. אז מה אם אנחנו מרוויחים כסף בגלל שהם לא מסוגלים להבחין".

כששאלה החוקרת את מפיצי ה"פייק ניוז" מה דעתם על כך שהם עושים דברים לא חוקים? תשובת כולם הייתה שפעולתם חוקית. עם זאת, כמה מהם צחקו בעצבנות וגילו אי נוחות מהשאלה.

מהראיונות במחקר עולה עוד כי רבים מהעובדים בתעשיית ה"פייק ניוז" הם גברים, רווקים וצעירים שלא נהפכו להיות מיליונרים אבל הרוויחו כ – 1000 יורו לחודש , פי שלוש ויותר מהשכר הממוצע ב-VELES. "כדי להרוויח כסף אדם צריך כסף. זה מעגל שכל אחד רוצה להיות חלק ממנו אבל לא יכול להיכנס אליו בלי 500 יורו" אמרה מרואיינת שחוסכת כסף כדי להירשם לקורס לבניית דפים בפייסבוק.

אחד המרואיינים במחקר היה Mirko Ceselkoski (מירקו צ'סלקוסקי) שמפעיל בעיר קורס לפתיחת והפצת דפים ברשת הפייסבוק. צ'סלקוסקי הפך להיות סנסציה מקומית. הוא נמצא במרכז תעשיית ה"פייק ניוז" ב- VELES ולימד לאורך השנים יותר מ – 100 מתושבי המקום כיצד להרוויח כסף מקידום דפי פייסבוק וציוצים בטוויטר. כאמור, החוקרת הת'אר יוז לקחה את הקורס המדובר ובמהלכו ראיינה את צ'סלקוסקי: "פייק ניוז יוצרים באז גדול יותר ברשתות החברתיות השונות לעומת חדשות רגילות. המפתח להצלחה הוא בניית אמון מצד הגולשים. צריך לתחזק את הדף במשך תקופה ארוכה עם מידע אמין ולאחר שנבנה האמון אפשר להתחיל להפיץ פייק ניוז, היחס הוא 80% דברי אמת ו 20% דברי שקר. כאשר פייק ניוז עטוף בסיפורים אמיתיים זה מבסס את האמינות של המפרסם וגורם לקורא לקרוא את הסיפור שבמצב אחר היה מסווג כלא נכון".

"מקדמי האתרים ב- VELES ותלמידיו של צ'סלקוסקי הבינו את המכניזם הדרוש כדי להגיע להרבה מאוד אנשים. הם מחפשים מידע או פרטיים סנסציוניים שיש להם עוגן במציאות ולאחר מכן מוסיפים להם פרטים, לעיתים נכונים ולעיתים לא. לדוגמא: כחלק מקמפיין הבחירות שלה, היה ידוע לציבור האמריקאי כי הילארי קלינטון תומכת בהפלות ודונאלד טראמפ מתנגד להן. מפיצי ה"פייק ניוז" יצרו כותרות סנסציוניות כי האפיפיור, שכידוע מתנגד להפלות, תומך במועמדותו של דונאלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. כתוצאה מכך, תומכי טראמפ שיתפו את המידע שהוא כאמור לא נכון", הסביר ד"ר ויסמל-מנור.

עוד הוסיף ד"ר ויסמל-מנור כי "הבחירות בארצות הברית בשנת 2016 עוררו הרבה עניין ורגשות עזים. היה צמא לקרוא כל ידיעה, כל פוסט, כל ציוץ הקשור למערכת הבחירות. בנוסף, המפעילים הצעירים הבינו מהר מאוד שצמא זה מגיע בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית ולשם כיוונו את המסרים השקריים שלהם. קשה לאמוד את השפעתם, אך גם אם הם השפיעו רק על כמה עשרות אלפי אמריקאים, יש בכך די כדי להטות את הבחירות במדינות מפתח".

כשנשאל צ'סלקוסקי האם מפעילים רוסיים זרעו מידע אצל התלמידים שלו הוא ענה כי כל הפרסומים היו תוצר מקומי של מקדוניה. לדברי החוקרים צ'סלקוסקי לא רצה להיתפס כפיון של הרוסים. אך העובדה כי אין הוכחה למעורבות של שסוכנות המחקר האינטרנטי הרוסית (IRA) לא פוסלת את האפשרות כי הם פעלו מאחורי הקלעים, מבלי ידיעתם של הצעירים המקדונים.

"רוב המפעילים המקומיים אמרו שהייתה להם מטרה אחת בלבד והיא להרוויח כסף והרבה. מאחר ואנו מתקרבים לבחירות נוספת בארצות הברית אנחנו צריכים לזכור שאם המקדונים הם אלה שמרווחים, אז הדמוקרטיה היא זו שמשלמת את המחיר", סיכמו החוקרים.