שיעור התמותה הממוצע מקורונה במדינות המונהגות ע”י נשים נמוך משיעור התמותה הממוצע במדינות המונהגות ע”י גברים, אך רק במדינות המתאפיינות בתרבות לאומית בעלת סובלנות רבה לחוסר ודאות

האם נשים מנהיגות מתמודדות טוב יותר עם מגפת קורונה? תלוי איפה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה מצא כי שיעור התמותה הממוצע מקורונה במדינות המונהגות ע”י נשים נמוך משיעור התמותה הממוצע במדינות המונהגות ע”י גברים, אך רק במדינות המתאפיינות בתרבות לאומית בעלת סובלנות רבה למצבי חוסר ודאות. “ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בהתאמה שבין התרבות הלאומית ובין סגנון המנהיגות שמאפיין נשים מנהיגות רבות”, אומרת פרופ’ דנה ושדי, מעורכות המחקר.

מאז פרוץ מגפת הקורונה נשמעת הטענה לפיה נשים מנהיגות מתמודדות עם התפשטות הוירוס בארצותיהן באופן יעיל יותר ממנהיגים גברים. ראש ממשלת ניו-זילנד ונשיאת סינגפור הוצגו לא אחת כהוכחה להישגיהן המרשימים של נשים מנהיגות במניעת וצמצום התחלואה בארצותיהן. אולם, טענה זו טרם הוכחה באופן מדעי. 

 במחקר הנוכחי ביקשו הדוקטורנטית טליה גורן ופרופ’ דנה ושדי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה לבדוק האם נשים מנהיגות מתמודדות עם התפשטות הווירוס בארצותיהן באופן יעיל יותר ממנהיגים גברים. החוקרות התבססו על נתוני תמותה לאומיים בעקבות נגיף הקורונה של כל 163 המדינות אשר סיפקו מידע על החולים והמתים ב-8 החודשים הראשונים להתפרצות המגיפה (ינואר -אוגוסט 2020), כפי שפורסמו ע”י אוניברסיטת ג’ונס הופקינס בארה”ב. מדינות אלה כללו את כל 22 המדינות המונהגות ע”י נשים (ראשי ממשלה ונשיאות). בנוסף, בדקו החוקרות משתנים רפואיים, כלכליים וחברתיים שעשויים להשפיע על שיעורי התמותה במדינות השונות. בין המשתנים שנבדקו: מספר מיטות האשפוז ל-10,000 נפש, הגיל החציוני באוכלוסייה, גודל וצפיפות האוכלוסייה, גובה התמ”ג, סוג המשטר, מספר הנשים בפרלמנט ובממשלה והחלת הוראות בריאות שונות כגון חובת עטית מסכות והגבלות תנועה (סגרים). כמו כן, לכל אחת מהמדינות נאספו מדדים תרבותיים סוציולוגיים מוכרים, המתייחסים למידת הקולקטיביזם, ההיררכיה, הסובלנות כלפי חוסר וודאות וחלוקת התפקידים בחברה. מידת הסבילות לשינויים נלקחה ממדד בינ”ל נפוץ שמשתמשים בו מאז שנות ה-80. “בעבר, נערך מחקר מכונן שבחן ערכים תרבותיים של אלפי תושבים במדינות שונות. בין היתר נבחנו גם התפיסות שלהם לגבי מצבים עמומים ולא וודאיים. על בסיס זה גובש ציון לכל מדינה שמשקף את מידת הסבילות של תושביה למצבי חוסר וודאות. הציונים האלה נבדקו שוב ושוב באלפי מחקרים מאז ולא חל בהם כל שינוי, מה שמוכיח שערכים תרבותיים כמעט שאינם משתנים עם הזמן”, הסבירו החוקרות. כך למשל, מדינה שמתאפיינת ברמת אי-סבילות גבוהה לחוסר וודאות היא מדינה שהאזרחים בה מיחסים חשיבות רבה לתחושת בטחון, מודאגים ממצבים עמומים ומחפשים אמיתות וערכים מוחלטים. במדינות אלה, אנשים בדרך כלל לחוצים וחרדים יותר ויש פחד וחשש מהשונה ומהחדש. לעומת זאת, במדינות שלהן אי-סבילות נמוכה לחוסר וודאות, מצבים של חוסר וודאות מתקבלים באופן חיובי יותר. תושבים במדינות שכאלה מתאפיינים ברמות חרדה ולחץ נמוכות וחידושים ושינויים נתפסים בעיניהם כדבר מושך ומסקרן. לדוגמא, ישראל נחשבת למדינה בעלת אי-סבילות גבוהה לחוסר ודאות (81 מתוך 100), בעוד ארה”ב ושבדיה בעלות אי-סבילות נמוכה יותר (46 ו-29 בהתאמה).

מתוצאות המחקר עולה כי החל מחודש יוני 2020 מספר המתים מקורונה במדינות המונהגות ע”י נשים היה נמוך יותר באופן מובהק ממדינות המונהגות ע”י גברים. בחודש אוגוסט עמד מספר המתים ל-100 אלף נפש במדינות המונהגות ע”י נשים על 7.91 לעומת 10.36 במדינות המונהגות ע”י גברים. בנוסף, נמצא כי יתרונן של הנשים המנהיגות התקיים רק במדינות שמתאפיינות בתרבות לאומית שהינה סובלנית לחוסר ודאות. אנשים השייכים לתרבות כזו מקבלים באופן חיובי יותר שינויים וחוששים פחות ממצבים חדשים ולא מוכרים. “מחקרים קודמים מראים לנו שנשים מנהיגות מאופיינות בסגנון מנהיגות הנקרא מנהיגות מעצבת. הן בד”כ יותר כריזמטיות, מתחשבות ומעוררות השראה בקרב הציבור בהשוואה למנהיגים גברים. סגנון זה נחשב מתאים ומקובל יותר בחברות בעלות סובלנות גבוהה לחוסר וודאות. אולם, לא בדקנו במחקר זה באיזה סגנון מנהיגות נקטו הנשים המנהיגות בפועל והשערה זו טעונה בדיקה”, אמרה פרופ’ ושדי.

עוד עולה במחקר, כי ככל שמספר הנשים בתפקידים מדיניים בכירים היה גבוה יותר, כך עלה שיעור התמותה מקורונה, אפילו במדינות המונהגות ע”י נשים. “באופן מפתיע מצאנו כי משתנים שציפינו שישפיעו על שיעורי התמותה, התגלו כלא משפיעים כלל. למשל, צפיפות האוכלוסייה, מספר מיטות האשפוז וחובת עטית מסיכה או הגבלות תנועה לא נמצאו קשורים למספר הנפטרים מקורונה במדינות השונות. לעומת זאת, שיעורי התמותה נמצאו קשורים למספר הנשים בפרלמנט ובממשלה באופן חיובי”, הוסיפה  הדוקטורנטית גורן.

“ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות הקשר שבין מגדר, מנהיגות ותרבות ועל חשיבות התאמת התנהגות המנהיג והמדיניות בה הוא בוחר לנקוט לערכי התרבות של החברה אותה הוא מנהיג”, סיכמו החוקרות.