ארגון TiME ירכוש 2 שטחים בקניה ובברזיל שבהם מינים בסכנת הכחדה ויהפוך אותם לשמורות טבע. בין המינים שנמצאים בסכנת הכחדה וחיים באזורים החדשים שיהפכו לשמורות טבע: אורג קלארק, שאגן חום צפוני ומינים נוספים של בעלי חיים וצמחים.

ארכף זהוב גב
ארכף זהוב גב, The East African Natural History Society

ממשיכים להציל את העולם: שנה חמישית ברציפות שחברי ארגון TiME מצליחים לגייס כסף במימון המונים כדי לרכוש שטח בעולם ולהפוך אותו לשמורת טבע, ובכך להציל את המינים החיים בו ונמצאים בסכנת הכחדה חמורה. השנה הצליחו חברי הארגון לגייס מאות אלפי דולרים ולראשונה ירכשו שני שטחים: 2000 דונם של יער גשם אטלנטי בברזיל ו-800 דונם מיער דאקצ׳ה בקניה. חברי הארגון, שפתוח להצטרפות לכל אדם בכל גיל ומכל מקום בעולם, יצילו השנה עשרות מינים ביניהם אורג קלארק (שהמקום האחרון עלי אדמות שבו הוא מקנן הוא יער דאקצ’ה), שעיר סוקוקה, ארכף זהוב גב, שאגן חום צפוני, קפוצ’ין זהוב גחון ועוד עשרות מינים של בעלי חיים וצמחים נדירים שנמצאים בסכנת הכחדה. “אם עד היום הורגלנו לחשוב שהפגיעה בטבע פוגעת בנו, בני האדם רק דרך ההתחממות הגלובאלית, התגלו פנים נוספות להרס הסביבה בדמות מגיפת הקורונה שגבתה מחיר כלכלי, בריאותי ואישי נוראיים. אין מחלוקת בין החוקרים שהמגפה נבעה מהפגיעה בטבע, ואם נמשיך באותה דרך אנחנו צפויים לחוות מגפות נוספות והרסניות אפילו יותר. למעשה צו השעה היום של המין האנושי הוא להגן על שטחי הטבע – גם כדי למנוע מגיפות וגם כדי לטפל בהתחממות הגלובאלית, שכרגע אנחנו מרגשים את קצה ההשפעה שלהם, אך בקרוב יבוא לידי ביטוי באירועים חמורים וקשים”, אמר פרופ’ אורי שיינס, המייסד של “טיים”.

קוטינגה
קוטינגה, INSTITUTO UIRAÇU

ארגון TiME (This is My Earth) הוקם לפני חמש שנים על ידי פרופ’ שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה, שאליו הצטרף פרופ’ אלון טל מאוניברסיטת תל-אביב, כארגון דמוקרטי בינלאומי שבו כל אדם בכל גיל מוזמן לתרום על פי יכולתו – החל מדולר אחד – כשלכל אחד (ללא תלות בגובה התרומה) קול שווה להחליט היכן ירכש השטח הבא, ו-100% מהתרומות מגיעות ליעד של רכישת השטחים ושמירתם. בכל שנה מוצגים לחברי הארגון, שכיום מונה למעלה מ-5,700 איש ואשה וילדים מכל העולם, שלושה שטחים מרחבי העולם שנבחרו על ידי הוועדה המדעית, שפועלת כמו כל חברי ופעילי הארגון בהתנדבות מלאה, ובהם מגוון רחב של מינים בסכנה והחברים בוחרים שטח אחד אותו ניתן לרכוש ולהפוך לשמורת טבע.

כאמור, השנה ירכוש הארגון 2000 דונם מרכס Serra Bonita ביער הגשם האטלנטי בברזיל, שנחשב לאחד מהאזורים  הכי חשובים בעולם לשימור, תמורת סכום של 140,000$. סקר שנעשה באזור בשנות ה-90 של המאה ה-20 מצא שבהקטר אחד (10 דונם) היו 458 מיני עצים. בין המינים שיצילו חברי הארגון אפשר למצוא שני קופים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה: שאגן חום צפוני (The Northern Brown Howler Monkey), וקפוצ’ין זהוב גחון (The Yellow-breasted Capuchin), כמו גם 27 מיני ציפורים בסכנת הכחדה, ביניהם הקוטינגה (banded cotinga) שנמצאת בסכנת הכחדה חמורה.

שאגן חום
שאגן חום, Bruno Miranda

את הכסף לרכישת השטח בברזיל גייסו חברי הארגון לפני ששנת 2020 הסתיימה, ולקראת סוף השנה יצאו בקמפיין במטרה לגייס מספיק כסף עד סוף השנה בשביל לרכוש שטח נוסף. הקמפיין הצליח והשנה ירכוש הארגון גם 800 דונם ביער דאקצ׳ה בקניה תמורת סכום של 40,600$. היער משמש כשטח הקינון האחרון בעולם עבור הציפור הנדירה ובסכנת הכחדה, אורג קלארק (Clarke’s weaver). בין המינים הנוספים שינצלו בזכות הרכישה ניתן למצוא גם את דורס הלילה שעיר סוקוקה (Sokoke scops owl), הציפור היפיפיה טורקו פישר (Fischer’s tiuraco), ארכף זהוב גב (Golden-rumped Sengi) וגם צמחים נדירים כמו ורבורגיה סטולמני.

כחלק מעקרונות הארגון, השטחים לא נשארים בבעלותו אלא עוברים לארגונים מקומיים, כדי למנוע מצב של “קולוניאליזם ירוק”. את שמורת הטבע החדשה שתקום בברזיל ינהל ארגון Instituto Uiraçu, ובקניה ארגון Nature Kenya-The East Africa Natural History Society.

אורג קלארק
אורג קלארק, Colin Jackson

“כפי שציינו כשיצאנו לדרך, 2.3% משטח כדור הארץ מוגדר כ’אזור חם’ שבו מגוון ביולוגי עשיר של מיני בעלי חיים וצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה ולכן גם השטחים הקטנים יחסית שאנחנו רוכשים יכולים לתרום תרומה משמעותית להגנה על מינים רבים. כבר שנה חמישית שאנחנו מוכיחים שהשיטה הזאת, שבתחילה נתפסה כנאיבית, עובדת ומצליחה לשנות מציאות שעל פי כל תחזית – אפילו האופטימית ביותר – היא די עגומה. התחלנו כחבורה קטנה, ואחרי חמש שנים אנחנו מצליחים להרחיב את הפעילות שלנו – אם על ידי רכישת יותר שטחים, ואם על ידי הרחבת התכנית החינוכית מחוץ לגבולות בתי הספר שבארץ לזו של אורגון בארצות הברית ולזו של רואנדה שבאפריקה. אני מזמין עוד אנשים להצטרף אלינו ולקחת חלק בשינוי המציאות שלנו על פני כדור הארץ”, סיכם פרופ’ שיינס.

3.1.21