עוד נמצא כי בקרב המגזר החרדי, תמריצים משכנעים פי שתיים יותר מאשר הגבלות. "כשמתרגמים את האחוזים למספרים, עולה כי תמריצים או עונשים עשויים לשכנע למעלה מ-300 אלף איש נוספים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל להתחסן", אמרה הדוקטורנטית טליה גורן, מעורכות המחקר.

כ-9% מסרבני החיסון וכ-16% מהמתלבטים ישנו את דעתם גם לנוכח הטבות וגם לנוכח מגבלות שתטיל הממשלה ובסה"כ מדובר בעליה של כ- 5% בשיעור המתכוונים להתחסן, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. "מתברר שתמריצים חיובים למתחסנים או הטלת הגבלות על הלא מתחסנים מסייעים בהעלאת כוונות ההתחסנות במידה שווה. כך שזה לא משנה על מה יוחלט – וכל החלטה תוכל להעלות את אחוז המתחסנים", אמרו החוקרים.

במחקר הנוכחי ביקשו הדוקטורנטית טליה גורן, פרופ' דנה ושדי, וד"ר איתי בארי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה, לבחון איזה מדיניות טובה יותר לעידוד התחסנות מפני קורונה: הטבות או מגבלות. במחקר השתתפו 1,123 ישראליים והוא נערך בחודש דצמבר 2020 לאחר שחיסוני הקורונה אושרו ע"י מנהל התרופות האמריקאי (FDA).

מתוצאות המחקר עולה כי 46% מהציבור אמרו שהם מתכוונים להתחסן, 25% אמרו שהם לא יתחסנו ו-29% אמרו שהם מתלבטים. תמריצים חיוביים כגון הטבות מס או מענקים למתחסנים גרמו לעלייה במוכנות להתחסן ב-16% בקרב המתלבטים ולעלייה של 9% מקרב המסרבים. הטלת מגבלות ועונשים כגון איסור כניסה לאירועים ציבוריים ושימוש בתחברה ציבורית הביאו לעליות דומות.

לצד זאת, התברר כי הטבות או מגבלות גרמו גם לירידה של כ-2% במוכנות להתחסן בקרב אלה שאמרו שיתחסנו. "תופעת 'המתחרטים' דווקא כאשר יש תמריצים או מגבלות ידועה במחקר. כאשר מתמרצים אדם לבצע פעולה מסוימת שהוא התכוון לעשותה גם ללא תמריץ או כאשר 'מאיימים' עליו בעונש במקרה שהוא לא התכוון להתחמק מחובתו, הוא עלול לראות בכך הבעת אי אמון או ניסיון בוטה לשלוט בהתנהגותו", אמרה פרופ' ושדי.

בסך הכל, כאשר קיזזו החוקרים את המתחרטים הם מצאו כי תמריצים חיוביים יעלו את סך המתחסנים בכ-6% והטלת מגבלות תעלה את סך המתחסנים בכ-4%.

כאשר בדקו החוקרים את ההשפעות של "פרסים" ו"עונשים" על המגזרים השונים נמצא כי בתגובה לעונשים אין הבדל בהשפעה בין המגזרים השונים. לעומת זאת, תמריצים חיוביים הביאו לעלייה של 10% במספר המתחסנים במגזר החרדי לעומת עלייה של כ-5% במגזר הכללי ובמגזר הערבי.

"כשמתרגמים את האחוזים למספרים, עולה כי תמריצים או עונשים עשויים לשכנע למעלה מ-300 אלף איש נוספים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל להתחסן", הסבירה גורן. "המחקר שלנו ממחיש כי העלייה בשיעורי ההתחסנות תתרחש בין אם יינקטו עיצומים כנגד הלא מתחסנים ובין אם יוצעו הטבות למתחסנים. מסקנות אלה עשויות להקל על מקבלי ההחלטות את הבחירה בין כלי המדיניות העומדים לרשותם לעידוד ההתחסנות נגד קורונה", הוסיפה גורן.  

21.2.21