"בשנים האחרונות האיום על יכולתו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לשמור על שלטון החוק היה מוחשי וממשי. ניטש קרב על דמותה של מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק. לשמחתי הרבה, לצד רשויות החוק התייצבו רבים וטובים שניצבו כנגד הפגיעה בשלטון החוק ובערובות לשמירתו, ובהם נבחרי ציבור, אנשי משפט ואקדמיה", כך אמר היועצץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט בכנס חיפה למשפט באוניברסיטה הנערך על ידי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה בשיתוף לשכת עורכי הדין – ועד מחוז צפון.

            בדבריו אמר היועץ המשפטי לממשלה שלתפיסתו, לא רק שאין סתירה בין עיקרון המשילות לעיקרון של ייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי, אלא דווקא ייעוץ שכזה מחזק את המשילות. "אל לנו לתת לדיבור על משילות להיות מועצם באופן מלאכותי, ומתוך שיקולים זרים ואינטרסנטיים, ליצור בעיה שעוצמתה אינה משקפת כלל את המציאות היום יומית. ככל שהקשר בין עבודת הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה דורש דיוק נוסף, כך יעשה, אך מכאן ועד פגיעה באבני היסוד שעליהן מושתתת אפשרותו של היועץ המשפטי לממשלה לשמור על שלטון החוק לטובת הציבור כולו וממילא על המשילות עצמה המרחק רב. על כך אוסיף, כי לדאבון הלב יש המעצימים, בכוונת מכוון ובאופן מלאכותי, את הוויכוחים בדבר הסתירה כביכול בין משילות לבין הקפדה על שלטון החוק. כך נוצרת, יש מאין, תחושה של בעיה שורשית ועוצמתית המשפיעה על הדמוקרטיה הישראלית".

            לדבריו של היועץ המשפטי לממשלה, יש גורמים המנסים לטעון כי בעיית משילות מתרחשת בגלל "שלטון המשפטנים". "מכאן גם מגיע שורש הרעיון השגוי לפיו הצורך במשילות מצריך כביכול מהלכים שונים שתכליתם החלשת מעמדו וסמכויותיו של הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכלל כך את קידום הרעיון לפיו מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אינו צריך להיות בעל שיקול דעת מקצועי עצמאי. מכאן קצרה הדרך למצב מסוכן אליו התקרבנו בשנים האחרונות: המעבר משיח המשילות לשיח הנאמנות האישית לדרג הפוליטי ומכאן גם קצרה הדרך לרעיונות בעייתיים, כמו "חוק היועמ"שים" כמשרת אמון לדרג הפוליטי; התייחסות לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כ"המלצה" בלבד שאינה מחייבת את הממשלה; חסימת דרכו של היועץ המשפטי מפני ייצוג האינטרס הציבורי בהליכים משפטיים במקרים בהם הדרג המדיני פועל בניגוד לעמדתו; ועוד. אני יוצא בצורה נחרצת נגד גישה זו", אמר.

            כשסקר את תפקידיו של היועץ התייחס בהרחבה לחשיבות העובדה כי על היועץ המשפטי לממשלה לעמוד בראש התביעה. "על ידי כך נתונה ליועץ המשפטי לממשלה אפשרות ייחודית לראות תמונה מלאה ואחודה של שמירה על שלטון החוק ושל אכיפת החוק במדינת ישראל. הראייה הרוחבית של היועץ המשפטי לממשלה, היכרותו העמוקה עם מכלול מנגנוני המדינה, וחשיפתו היום יומית למגוון האתגרים שהמדינה וראשיה מתמודדים עמם, מאפשרת לו גם לדעת מתי נכון לנהוג ב"ריסון משפטי". בשל ראייתו הרוחבית, היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים ביותר למנוע הפללת יתר של התנהגויות בכלל ובשדה הפוליטי בפרט. הוא הגורם המתאים ביותר לשרטט באופן מדויק את מדיניות האכיפה המבחינה בין התנהגות פסולה שמצדיקה טיפול בכלי אכיפה פלילית לבין התנהגות שנפל בה פגם מוסרי, מינהלי או אחר, אך שאינה מצדיקה טיפול במישור הפלילי", אמר עו"ד מנדלבליט והביא בתור דוגמא את החלטותיו בנושא פרשת הצוללות.       "התשתית העובדתית שהונחה בפניי ביחס לעסקאות כל שייט שביצעה מדינת ישראל, כללה טענות מטרידות וכבדות משקל, וזאת מפי גורמים בכירים ומנוסים במערכת הציבורית. כמו כן, הטענות שהוצגו בפניי, ובכלל זאת החומר שנאסף במסגרת החקירה המשטרתית, הציגו, על פני הדברים, התנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. חרף זאת סברתי, מתוקף תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה, ובבוחני את התשתית העובדתית ואת המצב הנורמטיבי "בכלים משפטיים", שאין מקום לבירור במישור הפלילי בעניינו של מי מהדרג הנבחר, שכן לא נמצאו ראיות שעוררו חשד לעבירות פליליות. עוד סברתי, כי העמדה המשפטית של המדינה בעתירה לבג"ץ שעתרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית צריכה להיות, כי חרף חשיבותו הציבורית המובהקת של העניין, השאלה האם לקיים ועדת חקירה ממלכתית בעניין חשוב זה היא איננה שאלה משפטית, אלא שאלה ציבורית, שהמענה עליה יכול להינתן על ידי נבחרי הציבור בלבד.

 

.

4.11.21