ספרים רבותי וגברותי, ספרים. ככל שהספריות הביתיות בתקופת הילדות הכילו יותר ספרים, כך הירידה בתפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר הייתה איטית יותר, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. “פיתוח יכולות קוגניטיביות בילדות יכולה לייצר ‘רזרבות’ שמגנות על המוח מפני ניוון בזקנה” אמרה ד”ר גלית וינשטיין, מעורכות המחקר.

ירידה קוגניטיבית היא תופעה שיכולה להתרחש ככל שמזדקנים ומשפיעה על יכולת הבנה, זיכרון, ותפקוד חברתי. רכישת השכלה, הפעלת המוח בדרכים שונות כגון לימוד שפה ופתרון תשבצים, כמו גם השתתפות במפגשים חברתיים הם חלק מהפעולות שיכולות להקטין את הסיכון לירידה קוגניטיבית עם הגיל. במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Dementia and Geriatric Cognitive Disorders , ביקשו ד”ר וינשטיין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה יחד עם ד”ר אלה קון-שורץ מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ונעם דמרי  מ”מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה,  לבדוק את הקשר בין גודלן של ספריות שקיימות בבתים לבין התפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים מעל גיל 65 שנים. “בחנו למעשה את החשיפה לספרים ולא קריאה עצמה. ההשערה הייתה שעצם החשיפה לכמות גדולה של ספרים בבית יכולה להוות גירוי בעל השפעה חיובית לאורך זמן”, אמרה ד”ר וינשטיין.

המחקר מבוסס על נתוני סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE) והשתתפו בו 8239 אנשים בגילאי 65 שנים ומעלה , מ – 27 מדינות ברחבי אירופה, והנתונים נאספו בין השנים 2004 ו-2013. רוב משתתפי המחקר דיווחו שהיו להם בילדות בין 11-25 ספרים.

מתוצאות המחקר עולה שככל שהספרייה הביתית הייתה גדולה יותר כך התפקוד של זיכרון לטווח קצר וארוך, ויכולת השטף המילולי היו טובים יותר ללא קשר לרמת ההשכלה או למאפיינים סוציואקונומיים. “הממצאים שלנו מראים את התרומה האפשרית של הספרייה הביתית לשימור הבריאות הקוגניטיבית ולהאטת הזדקנות המוח עשרות שנים לאחר מכן”, אמרה ד”ר וינשטיין.

ד”ר אלה קון-שורץ מהמחלקה לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב  הוסיפה כי “אם נוכל לזהות גורמים בילדות הקשורים להזדקנות קוגניטיבית בזקנה, ניתן יהיה לשמר במידה טובה יותר את התפקוד הקוגניטיבי בגיל המבוגר”.

לדברי החוקרים, חשיפה למספר גדול של ספרים בילדות יכולה להגדיל את היכולות הקוגניטיביות של ילדים אשר לומדים להינות מקריאה, מרכישת השכלה ומיומנויות קוגניטיביות אחרות, ולכן מפתחים “רזרבות” אשר מגנות עליהם מתהליך הניוון המוחי בזקנה. ייתכן עוד, שילדים שנחשפו להרבה ספרים בביתם הקפידו במהלך חייהם על אורח חיים בריא יותר שבא לידי ביטוי בתזונה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, ולכן שמרו על יכולותיהם הקוגניטיביות בגיל המבוגר.

“מחקר זה מוסיף לידע  על חשיבות תנאי הסביבה של ילדים לבריאות המוח שלהם בזקנתם. נדרשים מחקרים נוספים כדי ללמוד על ההשלכות ארוכות הטווח על המוח של המעבר מקריאת ספרים מודפסים לשימוש במדיה הדיגיטלית בקרב ילדים” סיכמה ד”ר וינשטיין.