על רקע המלצת הצוות לטיפול במגיפות על מתן מנת חיסון רביעית נגד קורונה, מחקר חדש שנערך באוניברסיטה בשיתוף המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, מצא כי רק כ-20% מהישראלים גילו נכונות להתחסן נגד קורונה מדי כמה חודשים, אחוז נמוך מאחוז הישראלים שמתחסנים כל שנה לשפעת. "ניכר כי הציבור הישראלי מאבד אמון בחיסוני הקורונה ולרוב אינו מגלה נכונות גבוהה, נכון למועד עריכת המחקר, להתחסן באופן תקופתי, גם כאשר מוצעים לו תמריצים שונים", אמרה הדוקטורנטית טליה גורן מעורכת המחקר.

במחקר הנוכחי, ביקשו פרופ' דנה ושדי, פרופ' איתי בארי והדוקטורנטית טליה גורן מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה לבדוק את המדיניות המיטבית לעידוד התחסנות מפני קורונה, במקרה שיתברר כי יהיה צורך בחידוש החיסונים באופן תקופתי, מדי כמה חודשים. במחקר השתתפו 929 ישראלים שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת. המחקר נערך בחודש נובמבר 2021, עוד בטרם התפשט זן האומיקרון והוחלט לדון באפשרות למתן מנת חיסון רביעית. המשתתפים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות. בכל אחת משלוש הקבוצות הראשונות הוצגה למשתתפים החלטה מדומה של קבינט הקורונה, להורות על קבלת מנה נוספת של חיסון נגד קורונה מדי 6 חודשים. על פי ההוראה המדומה שהוצגה לנחקרים, ההחלטה התקבלה בעקבות שורה של מחקרים שהוכיחו כי הדבר יעיל למניעת תחלואה.

לקבוצה הראשונה הוצגה ההוראה כחוק המחייב את כל האזרחים. לקבוצה השנייה הוצגה ההוראה כתקנה בליווי תמריץ שלילי, לפיו מי שלא יתחסן "ייענש" ע"י העלאת גובה מס הבריאות השנתי ב-50%. לקבוצה השלישית הוצגה ההוראה כתקנה בליווי תמריץ חיובי, לפיו מי שיתחסן ייהנה מהנחה של 50% במס הבריאות השנתי. לקבוצה הרביעית הוצג מידע בלבד, ללא כל הוראה או חובה להתחסן וללא תמריץ חיובי או שלילי, אודות מחקר שנערך ע"י מומחי משרד הבריאות, שממצאיו מדגישים את חשיבות חידוש החיסון נגד קורונה מדי חצי שנה. לאחר מכן, נשאלו כל המשתתפים בארבע הקבוצות "האם את/ה מתכוון/נת להתחסן נגד קורונה מדי חצי שנה?".

מתוצאות המחקר עולה כי שיעור המתכוונים להתחסן נגד קורונה באופן תקופתי עמד על כ-20% בלבד, שיעור המתנגדים עמד על כ-17%,  כ-63% מהססים. מבין קבוצות הניסוי, השיעור הגבוה ביותר של מסכימים להתחסן מדי כמה חודשים נגד קורונה היה בקרב הקבוצה בה הוצג התמריץ השלילי ועמד על כ-25%, ושיעור המסכימים הנמוך ביותר נרשם בקבוצה שקיבלה מידע והיה כ-15% בלבד.  שיעור המתנגדים לחיסון תקופתי הגבוה ביותר נרשם בקבוצה שקיבלה מידע בלבד ועמד על כ-23%, ושיעור המתנגדים הנמוך ביותר נרשם בקבוצה בה הוצגה הוראת ההתחסנות בליווי תמריץ שלילי ועמד על כ- 15%.

עוד נמצא כי כאשר הוצג לנבדקים מידע בלבד על כדאיות ההתחסנות התקופתית נגד קורונה, בדומה לנעשה בחיסון נגד שפעת, שיעור המתכוונים להתחסן היה נמוך בכ-10% משיעור הישראלים שהתחסנו נגד שפעת בחורף שקדם לפרוץ הקורונה (כ-25%).

"הממצאים מלמדים כי תמריצים שליליים, ובמקרה שלנו, תמריצים כלכליים ולא הגבלות תנועה או כניסה למקומות ציבוריים, עשויים להוות אמצעי לשיפור כוונות ההתחסנות של הישראלים באופן תקופתי", סיכמו החוקרים.

.   5.1.22