השלכות מדאיגות נוספות למגפת הקורונה. ירידה חדה במעורבות האזרחית של הציבור מאז פרוץ המגפה: במחקר חדש שנערך באוניברסיטה נמצא כי עם פרוץ המגפה, 47% מהציבור העידו כי היו מעורבים בפעילויות אזרחיות שונות. אולם, בשיא הגל השלישי נרשמה ירידה משמעותית ברמת המעורבות האזרחית – 33% מהציבור היו מעורבים בפעילויות אזרחיות, ירידה של 14%. “המשבר שוחק את המעורבות האזרחית ונוגס בה באופן מתמיד. המשמעות של ירידה זו היא שאנשים ממוקדים יותר בעצמם ובסובבים הקרובים אליהם ודואגים פחות לרווחת הקהילה סביבם”, אמרה הדוקטורנטית אפרת מישור, עורכת המחקר.        

בתקופה הנוכחית בה אנו חווים אי וודאות מתמשכת בדמות התפרצות של זנים שונים של מגפת הקורונה, מעורבות אזרחית הופכת להות חשובה מאוד. “מעורבות אזרחית יכולה לבוא לידי ביטוי במישורים רבים שמשפרים את רווחת החברה הן בזמנים רגילים והן במצבי חרום: התנדבות בעזרה לקשישים ונזקקים, עזרה במאמצי מיחזור וניקיון, השתתפות בהפגנות ועוד”, אמרו החוקרים.

במחקר הנוכחי ביקשו פרופ’ ערן ויגודה-גדות, פרופ’ שלמה מזרחי והדוקטורנטית אפרת מישור מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה לבדוק את השינויים בעמדות הציבור כלפי מעורבות אזרחית ואת מעורבותם בפועל בעת חירום. במחקר שהחל באוקטובר 2020 ועתיד להסתיים בסוף 2022 השתתפו עד כה 1,955 ישראליים שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המחקר בחן את המעורבות האזרחית במדד שנעה בין 1 – לעולם לא מעורב ל-6 – תמיד מעורב.

מתוצאות המחקר עולה כי בחודשי הסגר השני של מגפת הקורונה (אוקטובר 2020) רמת המעורבות של הציבור עמדה על רמה בינונית של 3.53, בעוד שבסוף הסגר השלישי (מרץ 2021) רמת המעורבות האזרחית עמדה על 2.68 שנחשבת לבינונית – נמוכה. מניתוח עמדות הציבור כלפי מעורבות אזרחית, עולה כי בחודשי הסגר השני  84% מהציבור העידו כי הם מסכימים עד מסכימים לחלוטין  עם הטענה שיש חשיבות רבה למעורבותם של אנשים בעת חירום בעוד שבשיא נוסף של המגיפה במרץ 2021 העמדות צנחו משמעותית ועמדו על שיעור של 62%. “ציפינו שרמת המעורבות האזרחית של אזרחים תעלה ככל שמצב החירום הופך לחלק מחיי היומיום של אנשים, אך נהפוכו, נראה שהאוכלוסייה לא הצליחה לסגל את החיים לצד הקורונה ופעולות שהיו חלק משגרת החיים כמו התנדבות ירדו במינונן. הן הירידה במעורבות האזרחית והן הירידה בעמדות הציבור כלפי מעורבות זו הן חלק מירידה כללית בהון החברתי הנוגע הן לכמות והן לאיכות הקשרים בין אנשים בחברה שפוקדת את העולם בעשורים האחרונים יחד עם עליית הרצון לסיפוק צרכים אישיים, אך היא גם עלולה להיות קשורה לתחושה של חוסר שליטה, תסכול, כעס וחשש ממצב החירום עצמו שידוע שמשפיעים על מידת האמפתיות והסולידריות של אנשים”, סיכמה הדוקטורנטית אפרת מישור.

.   19.1.22