ילדים דוברי עברית מצליחים לבצע עיבוד מורפולגי של מילה (פירוק לשורש ומשקל) בזמן קריאה כבר בגילאי 7-8, בניגוד לתפיסה שהייתה מקובלת עד כה, ממחקרים בשפות אחרות, לפיה פירוק מורפולגי בזמן קריאה מתרחש רק בסוף חטיבת הביניים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה ופורסם בכתב העת Neuroscience. עוד נמצא במחקר כי האזורים שבהם מתבצע העיבוד המורפולוגי אצל ילדים שונה מזה שמתבצע אצל מבוגרים. "היכולת לעבד מילה מבחינה מורפולוגית מעניקה יתרון מכיוון שהיא מאפשרת לילדים להבין משמעות של מילים שהם לא מכירים, על פי זיהוי השורש והמשקל. לעובדה כי יכולת זו מתחילה כבר בשלב מוקדם יותר ממה שחשבנו יכולות להיות השלכות רבות על צורת למידת הקריאה בגילאים צעירים", אמרה פרופ' טלי ביתן מהאוניברסיטה, עורכת המחקר.

בעבר חשבו שהיכולת שלנו לעבד שפה מתבטאת באותם אזורים ובאותה הצורה במוח, מבלי קשר לשפה אותה אנחנו לומדים. אולם כיום יודעים החוקרים כי לא רק ששפות שונות מעובדות במוח באופן שונה , העיבוד עצמו מעצב את הרשת המוחית העוסקת בקריאה בצורה שונה, כך שרשת מוחית של קוראי עברית תהיה שונה מזה של קוראי אנגלית. לדבריה של פרופ' ביתן, העברית היא שפה עשירה מבחינה מורפולוגית, בה מרבית המילים בנויות משורשים ותבניות (בניין או משקל). בנוסף, לשפה העברית יש שתי גרסאות של כתב: כתב מנוקד וכתב ללא ניקוד.

"מאפיינים ייחודיים אלה של השפה והכתב העברי מאפשרים לנו לבדוק את יכולות ההשתנות של המוח בעת עיבוד מורפולוגי של מילים, וכיצד הוא מסתגל בגיל צעיר למשימות שנראות מסובכות לאנשים שלומדים לקרוא בעברית בגיל מבוגר", אמרה פרופ' ביתן.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות תלמיד המחקר בכור ברוך, ד"ר יעל וייס ופרופ' ביתן מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה וראשת החוג למדעי הקוגניציה באוניברסיטה, ופרופ' תמי קציר, ראשת מרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, הפקולטה לחינוך באוניברסיטה , לבדוק באמצעות מכשיר דימות (fMRI) את הפעילות המוחית של ילדים בזמן עיבוד מורפולוגי של מילים בעת קריאה. לילדים ניתנו מילים עם שורש ומשקל ומילים ללא שורש ומשקל (למשל מילה כמו פסנתר או מילים שהגיעו משפות לועזיות) – פעם עם ניקוד ופעם בלי ניקוד. לאחר מכן, הפעילות המוחית בזמן קריאת המילים של הילדים הושוותה לפעילות המוחית אצל מבוגרים שקראו את אותן מילים, ונמדדה במחקר קודם. זהו המחקר הראשון בו נערכת הדמיה מוחית לילדים בזמן קריאת מילים בעברית, במחקר השתתפו 26 ילדים בכיתות ב-ג ובכיתות ה-ו.

מתוצאות המחקר נמצא כי קיים שוני בפעילות המוחית כאשר הילדים קראו מילים עם שורש ומשקל לעומת מילים ללא שורש ומשקל, כלומר, הילדים הראו יכולת לעיבוד מורפולוגי של המילה.

באופן אולי מפתיע נמצא כי האזורים המוחיים המעבדים את המורפולוגיה של המילה שונים בין ילדים ומבוגרים. בעוד שאצל מבוגרים העיבוד נעשה באזורים קדמיים בהמיספרה השמאלית של המוח ((Left inferior frontal gyrus pars opercularis and pars triangularis, המעורבים גם בעיבוד הצלילים של המילים, אצל ילדים המורפולוגיה מעובדת באזורים אחוריים יותר, איזורים טמפורלים דו-צדדיים (Bilateral anterior superior temporal gyri and anterior middle temporal gyri). אזורים אלה קשורים בעיבוד של משמעות המילה.

עוד עולה במחקר כי אצל המבוגרים פירוק המילה לשורש ומשקל מתרחש בעיקר במילים לא מנוקדות, ויכול לפצות על המידע החסר במילים אלו. לעומת זאת, אצל ילדים הפירוק נמצא דווקא במילים המנוקדות, ונראה שהניקוד מסייע לזיהוי של השורש והמשקל.

לדבריה של פרופ' ביתן, האזורים השונים בין ילדים ומבוגרים מעידים כי אולי יש לכך קשר גם לדרך למידת המבנה של המילים. "ייתכן שילדים לומדים את השורש של המילה בעיקר דרך המשמעות שלו ואילו מבוגרים לומדים בעיקר דרך הצליל". במידה וזה המצב, יכולות להיות לכך השלכות על הוראת העברית. למשל, שכבר בגיל צעיר צריך ללמד ילדים שיש במילים שורשים, תוך מתן דגש למשמעות, ואילו כשמבוגרים לומדים עברית, אפשר לשים דגש יותר גדול על הדמיון בצליל. גם חשיבות ההוראה בעזרת ניקוד בגילאים הצעירים מתחדדת בעקבות ממצאי המחקר. מבחינה מוחית, המחקר הוא עדות נוספת לכך שהמוח פועל בצורות שונות בשפות שונות וכי בעברית, יכולת העיבוד המורפולוגי מופיעה כבר בגיל צעיר, סיכמה פרופ' ביתן.