מודל חדש שפותח בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטה מצליח לנבא ברמת דיוק של 80% את רמות הלחץ הנפשי של אנשים שסובלים מלחץ נפשי מתמשך, בעזרת מידע לא פולשני שמגיע משעונים חכמים. ממצאי המודל פורסמו במחקר חדש בכתב העת Chronic Stress “גישה חדשנית זו, הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת של סנסורים לבישים בשילוב מודלים חישוביים, תאפשר לנו הבנה טובה יותר של ההשפעה של לחץ מתמשך על שגרת חיינו, הן במישור הגופני והן במישור הנפשי”, אמר ד”ר רואי אדמון מעורכי המחקר.

לחץ נפשי (סטרס) מתאר מתחים נפשיים הנגרמים מאירועים הנתפסים על ידנו כמאיימים, כגון: התפשטות של מגפה, גלי פיגועים, תאונת דרכים ועוד. “ברגע שהלחץ הנפשי הופך להיות כרוני, כלומר נמשך לאורך זמן ובאופן קבוע יש לכך השלכות שליליות על הגוף שלנו וכתוצאה מכך עלולות להתפתח מחלות גופניות ונפשיות כגון בעיות לבביות ודיכאון”, הסבירו החוקרים. לדבריהם, כאשר אנשים נחשפים לאותם אירועים חיצוניים, הם מדווחים על רמות שונות של לחץ כרוני ובהתאם רגישים יותר או פחות להתפתחות של מחלות אלו.

כיום הדרך המדעית המקובלת לזהות אנשים שנמצאים במצב של לחץ כרוני היא על ידי איסוף של מדדים גופניים כגון בדיקות דם ושתן ופענוח של רמות חלבונים המופרשים בעת לחץ – שיטה יעילה אך כזו הכוללת פעולות פולשניות המצריכות הגעה למעבדות שונות ודורשות השקעה מרובה של זמן ומשאבים.

 במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר אדמון, הדוקטורנטיות נועה מגל, שרונה ראב, ליסה סימון וטליתה ג’ריס מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטה, וד”ר פבל גולדשטיין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה, לבנות מודל המאפשר לזהות רמות שונות של לחץ נפשי הנמשך לאורך זמן בקרב אוכלוסייה בריאה, וזאת באמצעות שעונים חכמים שעונדים על היד, תוך כדי ניהול אורך חיים שגרתי. במחקר השתתפו 150 נבדקות בריאות שסובלות מרמות שונות של לחץ נפשי הנמשך לאורך זמן. הנבדקות התבקשו במהלך המחקר לנהוג באופן רגיל ויומיומי בזמן שהחוקרים עקבו אחר מדדים שונים שהם חלק משגרת החיים: פעילות גופנית, שעות שינה, איכות השינה, דופק ועוד בעזרת שעונים חכמים, במשך 10 ימים לאורך כל שעות היממה, והכל באופן פסיבי ולא פולשני.

מתוצאות המחקר עולה כי בעזרת המודל שפותח באמצעות למידת מכונה, ניתן לנבא ברמת דיוק של 80% את רמת הלחץ הנפשי שאנשים חווים בחיי היומיום. המדדים שתרמו בצורה הגבוהה ביותר ליכולת הניבוי כללו הן מדדים פיזיולוגיים כגון: דופק במנוחה והן מדדים התנהגותיים כגון שעת הירדמות וחוסר קביעות בשגרת היום/לילה. “ממצאים אלו תואמים לספרות בכך שהם מחזקים את הקשר בין לחץ כרוני לבין דופק גבוה במנוחה כמו גם ירידה באיכות השינה. ועדיין, חשוב לזכור שמחקר זה לא ביסס קשר סיבתי בין הגורמים, כלומר מה גורם למה,” הסביר ד”ר אדמון.

בסדרה של מחקרי המשך בוחן ד”ר אדמון את היכולת להשפיע על גורמים פיזיולוגיים והתנהגותיים אלו, למשל דרך ביופידבק שמכוון להורדת דופק במנוחה, או הקפדה על שגרת יום /לילה קבועה, ובכך לבסס את הקשר הסיבתי בין הגורמים ובתקווה אף להוריד את רמות הלחץ המתמשך בקרב האוכלוסיה.

2.6.22