תאורה מלאכותית מפריעה לצרצרים לשיר את שירי האהבה שלהם לבנות זוגן. מחקר חדש שנערך בשיתוף האוניברסיטה, מצא כי רמות נמוכות של תאורה מלאכותית בשעות הלילה גורמות לשיבוש בביטוי הגנטי של השעון הביולוגי (הצירקדיאני) של צרצרים זכרים. “הפגיעה בביטוי הגנים של השעון הביולוגי כתוצאה מהתאורה המלאכותית משבשת מאוד את הרגלי התקשורת הקולית של הצרצר, החיונית  ליצירת קשר עם הנקבה, דבר שעלול  לסכן את קיומה של אוכלוסיית הצרצרים”, אמר פרופ’ ערן טאובר ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטה, מעורכי המחקר.

            תאורה מלאכותית הפכה להיות גורם משפיע לרעה על המארג האקולוגי שסביבנו, במיוחד זה הקרוב לערים. על פי ההערכות, כעשירית משטחי היבשה של כדור הארץ מוארים בתאורה מלאכותית, ואומדן זה גדל ל-23% אם מחשיבים את זוהר השמיים כחלק מזיהום האור שיוצרת תאורה זאת בלילה. לדבריו של פרופ’ טאובר, בעלי חיים רבים משתמשים בסימנים של האור לתזמון מהלך חייהם. כך לדוגמא, הציפורים הנודדות משתמשות באור לתזמון שעות פעילותן והאור המלאכותי בעוצמה מסוימת עלול לשבש זאת. דוגמא נוספת הם בעלי החיים שיש להם אינטראקציות שונות עם אורגניזמים אחרים – בפרחים  מאביקים למשל, החרקים צריכים לדעת מתי לבקר את הצמח במשך היום, והצמח צריך לדעת מתי לפרוח. כל הפרה של תזמון האבקה כתוצאה מתאורה מלאכותית גורמת להפרה של כל האינטראקציות בין האורגניזמים.

במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת International Journal of Molecular Sciences ביקשו פרופ’ טאובר, ד”ר בטינה פישמן מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטה, פרופ’ אמיר איילי והדוקטורנטית קרן לוי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ’ ענת ברנע מהאוניברסיטה הפתוחה, לבדוק ברמה המולקולרית את השפעת התאורה המלאכותית, ברמות תאורה שונות, על ביטויי הגנים של השעון הביולוגי בצרצרים ע”י הפקת RNA מרקמות שונות הנמצאות במוח, בעיניים ובמעיים, כאשר חלק מהצרצרים נחשפו לאור באמצע הלילה וחלקם לא. רמת השיעתוק של חמישה גנים הקשורים לשעון הצירקדאני נמדדה בטכניקת qPCR. “בעוד שבבעלי החיים רבים, תאי העצב החשובים ביותר לתפקודו של השעון הביולוגי נמצאים במוח, אצל הצרצרים  השעון המרכזי נמצא דווקא בעיניים”, הסביר פרופ’ טאובר.

            מתוצאות המחקר עולה כי אף בעוצמות הנמוכות ביותר של תאורה מלאכותית, ברמה של 2 לוקס (1 לוקס היא עצמה של ירח מלא) נמצאו שינויים משמעותיים בביטויים של גנים הקשורים לשעון הביולוגי של הצרצרים הזכרים. השינויים המשמעותיים ביותר נמצאו ברקמות העיניים לעומת רקמות באזורים אחרים. “הצרצרים הזכרים מצרצרים שירי אהבה לנקבות בזמן שהם עומדים במקומם, וזהו הצרצור שאנחנו שומעים בלילות. הנקבות בוחרות את הצרצור שהן הכי אהבו והולכות ומזדווגות עם הצרצר. לתופעה זו יש תיזמון יממתי מסוים, וברגע שהם נחשפים לאור מלאכותי הדבר משבש את השעון הביולוגי שלהם וכל תיזמון התנהגויות אלה משתבש, כך שהצרצרים מאבדים את הקשר שלהם לסביבה. במקרים קיצוניים הדבר עלול לסכן את אוכלוסיית הצרצרים ואף להביא להכחדתה”, אמר פרופ’ טאובר.  

            “צריך לחשוב  טוב יותר כשאנחנו  משתמשים בתאורה מלאכותית בכבישים, בפארקים ובגנים בגלל הנזק החמור לבעלי החיים ולצומח. מחקר שנערך בגרמניה העריך כי תאורת רחוב גרמה לתמותה של כשישים מיליארד חרקים בכל רחבי העולם רק בקיץ אחד. תוצאות המחקר הנוכחי והמודעות המצטברת על הנזק של תאורה מלאכותית צריך להיות מתורגם למדיניות ציבורית ותכנון עירוני מושכל, שיצמצם את הפגיעה בסביבה. שימוש בתאורה ממוקדת, בעוצמות אור נמוכות, ובאורכי גל שאינם משפיעים על השעון הביולוגי יאפשר סביבה עירונית בטוחה לצד טבע משגשג”, סיכם פרופ’ טאובר.

6.11.22