מחקר חדש משותף של אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת קמברידג’ ואוניברסיטת בר אילן בקרב למעלה מ-300,000 נבדקים ונבדקות מ 57 מדינות,  מצא כי נשים אמפתיות יותר בממוצע מגברים. עד כה מחקרים שנערכו בעבר הראו שנשים אמפתיות יותר מגברים במדגמים קטנים מאוד ומקומיים מאוד,  דבר שלא אפשר לחוקרים לגזור מהן מסקנות אוניברסליות. ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי מדובר בתופעה אנושית חוצת תרבויות. “ההבדלים בין נשים וגברים בכל הקשור ליכולת לראות ולהבין לעומק את האנשים שעומדים מולם טומנים בחובם השלכות רבות בהקשרים חברתיים מגוונים. למשל, סביר שיהיו הבדלים מהותיים בקבלת ההחלטות של חברות, תאגידים ואפילו ממשלות שבהן יש שוויון בין נשים לגברים לבין כאלה שיש פערים לצד כלשהו”, אמר פרופ’ אחמד אבו עקל מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר. 

            אמפתיה היא מנגנון מרכזי בהבנת האחר אשר עוזר לנו לחוש את הרגש של האחר ולהשתתף איתו במצוקותיו על מנת לדעת ולהרגיש את הצורך לסייע לו. מחקרי התנהגות ומח שנערכו בעבר מצאו כי פעילויות הקשורות לאמפתיה מווסתות באופן שונה אצל גברים ונשים לפי ההעדפות שנרכשות באמצעות אינטראקציות חברתיות תוך שימוש באזורים שונים במוח. אחד המבחנים הנפוצים במדע לבחינת רמות אמפתיה מחשבתית אצל בני האדם הוא מבחן “קריאת מחשבות באמצעות העיניים”, מבחן באמצעותו מזהים מצבי נפש פניימים וזאת באמצעות מבט בעיניים ובאזור שסביבן. כאמור, לאורך השנים מחקרים מצאו בעזרת מבחן “קריאת מחשבות באמצעות העיניים”  כי רמת האמפתיה אצל נשים גבוהה בממוצע מגברים, אולם מחקרים אלה היו מוגבלים מבחינת כמות הנבדקים,  ובעיקר – נערכו כמעט אך ורק במדינות המערב.

            במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS, אותו הובילו ד”ר דוד גרינברג מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת קמברידג’, פרופ’ אבו עקל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת קמברידג’, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת וושינגנטון, השתתפו לא פחות מ-305,736 משתתפים מ-57 מדינות בטווח הגילאים 16-70, שביצעו את מבחן “קריאת המחשבות באמצעות העיניים” ובנוסף מילאו המשתתפי במחקר שאלונים קוגניטיבים.

            מתוצאות המחקר עולה כי ברוב המדינות (36 מתוך 57) הנשים זיהו בממוצע טוב יותר את הרגשות – מה שמעיד על רמות אמפתיה גבוהות יותר. המדינה בה נמצא ההפרש הגדול ביותר בין ציוני הנשים לגברים היא פקסיטן ולאחריה ניגריה יוון ופולין. ישראל ממוקמת במקום ה 41 מתוך 57 המדינות עם אותם הפרשי ציונים כמו דנמרק, סין, שוודיה וברזיל. מניתוח ההבדלים והפערים בין המדינות עולה כי במדינות שמוגדרות כאינדיבידואליסטיות, שבהן הפרט נמצא במרכז לדוגמא, מדינות המערב, הפערים בין הגברים לנשים קטנים.  במדינות קולקטיבסטיות, שבהן הלכידות החברתית נמצאת במרכז, לדוגמא, מדינות מזרח אסיה הפערים לטובת הנשים גדולים יותר. לדברי החוקרים, עדיין לא ברור המנגנון שגורם להבדלים בין תרבותיים אלה.

עוד עולה במחקר, כי בטווח הגילאים 16-20 נרשמה עלייה משמעותית בכל שנה ביכולות האמפתיות הן בקרב נשים והן בקרב גברים (לדברי החוקרים, היכולת האמפתית מתפתחת עוד בגיל מוקדם יותר, אולם במחקר השתתפו אנשים החל מגיל 16). לאחר מכן, נרשמה ירידה בקרב שני המינים ביכולת החשיבה האמפתית, כאשר בגיל 58 הירידה, אם כי מזערית, הינה תלולה יותר בקרב הגברים בקצב של 0.15% לשנה ואצל הנשים הירידה היא מתונה יותר, בקצב של 0.05% לשנה – כלומר, החל מגיל 58, קצב הדעיכה של גברים גבוה פי שלושה מזו שאצל נשים. “בגיל ההתבגרות המוח עדין בתהליכי בנייה, הוא לא התצייב והכישורים העצביים לא נחרצים ושינויים נוספים שלכאורה מתבטאים אחרי שנות ה- 50 מוסיפים הסבר לדינימיות ביכולת החשיבה האמפתית שלנו”, אמר פרופ’ אבו עקל.

            על סמך ניתוח השאלונים הקוגנטיביים חישבו החוקרים מדד שנקרא “D-score”: רצף שבצד אחד שלו מחשבה מערכתית ובשני מחשבה אמפתית. לדברי החוקרים, אדם שיש לו מחשבה מערכתית הוא אדם שיחפש תבניות וסכמות בכל דבר וינסה לנהל את חייו בצורה ‘סדירה’ יותר בעוד שאדם עם מחשבה אמפתית יהיה קשוב הרבה יותר לסביבה ולרגשות של האנשים סביבו. בהתאמה לתוצאות במבחני האמפתיה, גם במדד זה נמצא כי לגברים יש מחשבה מערכתית יותר, בהשוואה לנשים שהראו מחשבה אמפתית יותר.

            “ממצאי המחקר שלנו מראים כי נשים חדות יותר בהבנת הרגשות של האחר. הן טובות יותר בליחס מחשבות יותר נכונות לאחרים ובנוסף, יש להן חוש חברתי טוב יותר. אם עד היום ניתן היה לומר שמדובר במאפיין תרבותי שקשור לסוציאליזציה ייחודית למדינות מערביות, המחקר הנוכחי מאפשר לנו לקבוע כי בעוד שלהקשר התרבותי יש השפעה, עדיין קיימים הבדלים מהותיים בין נשים וגברים לאורך כלל החברות האנושיות”, סיכמו החוקרים”, סיכם פרופ’ אבו עקל.

19.2.23