האם נמצאו הפתרונות לבעיית מחסור ביזמי הייטק בקרב אנשי החברה הערבית? קבוצת סטודנטיות וסטודנטים  ממרכז קיימא ו- HIL, מעבדות החדשנות של האוניברסיטה, העפילו לגמר התחרות הבינלאומית היוקרתית – Map the System של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד, תוכנית ייחודית במסגרתה לומדים הסטודנטים לחקור ולנתח את הסוגיות המרכזיות של המאה ה-21. בסך הכל עלו לגמר 12 קבוצות מתוך למעלה מ-100 קבוצות מאוניברסיטאות מכל העולם. במסגרת התחרות הציגו  מועתז אבו מוך, פולה ברקן, הדס גלס, איוב עלאא, ריצ’רד סאלח ומיכאל אלברז פרז, מספר בעיות מרכזיות הגורמות למיעוט של יזמי הייטק בקרב החברה הערבית, ומספר דרכים לפתרון הבעיה.

ענף ההייטק הוא המנוע הכלכלי המוביל את כלכלת ישראל. על פי נתונים של רשות החדשנות רק אחוז אחד מחברות ההזנק הישראליות נוסד ע”י יזם מהחברה הערבית ו- 100 סטארטאפים הוקמו בחברה הערבית לעומת כ-11,000 בחברה הישראלית בכלל. במסגרת עבודתם על הפרויקט, ערכו הסטודנטים ראיונות עם 10 פעילים מעולם היזמות ונעזרו בנתונים של רשות החדשנות ובנק ישראל. הסטודנטים  נעזרו במודל ה”קרחון” המצביע על רמות שונות של תופעות חברתיות והיכולת שלנו להשפיע עליהן. לדבריהם ישנם שני חסמים מרכזיים הגורמים למיעוט יזמי ההייטק בחברה הערבית. החסם הראשון הוא חברתי, והשני הוא מדיניותי (policy) כלפי היזמים מהמגזר הערבים. “קשה ליזם ערבי לקבל את המימון הראשוני לצורך עריכת תוכנית עסקית, כתיבת תוכנית עבודה, בהשוואה ליזם יהודי. המימון הראשוני בחברות הזנק קשור לאנשים שעשו בעברם אקזיטים או באנשי הייטק שרוצים להשקיע בחברות נוספות. בחברה הערבית אין עדין אנשי ההייטק שעשו אקזיטים. אם תפנה לבעל הון בחברה הערבית הוא יעדיף להשקיע בענפים בטוחים כמו נדל”ן ולא בחברות הזנק. כמו כן, המשקיעים היהודים משקיעים פחות ביזמים מהחברה הערבית, הם לא מכירים אותם וזה מהווה מחסום מבחינתם”, אמר מוטעז אבו מוך, מנהל מרכז יזמות בבאקה אל ע’רביה שהשתתף בפרויקט. בנוסף הסביר אבו מוך,  כי הבנקים ביישובים הערבים מערימים קשיים על היזמים. “הם לא מכירים את ענף ההייטק בהשוואה לענפים אחרים וגובים ריבית גבוהה יותר על הלוואות לעומת בנקים בישובים היהודים”.

בכל הקשור לחסמים החברתיים, מצאו הסטודנטים כי בקרב המשפחה הגרעינית הערבית קיים חשש מלקחת סיכונים כלכליים. “המשפחות מעודדות את ילדיהם לעסוק בתחומים של רפואה, הנדסה, עריכת דין, מקצועות שהם יציבים מבחינה כלכלית. זהו מעגל שצריך לשבור. צריך כמה הצלחות כלכליות שיהוו מודל לחיקוי לצעירים בכדי שהמשפחות יכוונו את ילדיהם לעסוק ביזמות ולהקים חברות הזנק “, הסביר אבו מוך.

בשלב הפתרונות לחסמים  נעזרו הסטודנטים במודל  “Impact Gaps”שפותח באוניברסיטת אוקספורד. המודל מצביע על הפערים בין הקשיים לפתרונות הקיימים. על פי המודל, יש צורך להעלות את המודעות בנושא בקרב אנשי עסקים ויזמים מהמגזר הערבי. “היזמים חייבים להבין שקיים פוטנציאל כלכלי בתחום. ישנן תמיכות ומימונים הן מהמדינה והן מעמותות שונות לטובת השקעות בתחום. חייבים לשנות את המחשבה שניתן להשקיע רק בתחומים מסורתיים”, אמרו הסטודנטים. תהליך נוסף שנמצא במודל הוא בניית מערכת אמון בין היזמים והמשקעים מהמגזר היהודי למגזר הערבי ע”י הקמת אקסלרטורים משותפים ותוכניות משותפות. “כל תוכניות עידוד היזמות הן רק ליהודים בלבד או רק לערבים בלבד. ראינו שמעט היזמויות שהצליחו בחברה הערבית רובן בבעלות משותפת של יהודים וערבים”, אמר אבו מוך. תהליך נוסף הוא הנגשת המימון הראשוני למשקיעים ע”י הסרת חסמים בירוקרטיים שמקשים עליהם להשקיע והגדלת הפרסום שמעודד יזמים להשקיע בחברות הזנק שונות.

“אני אופטימי בנושא. בצוות שעבדתי איתו יש יהודים, נוצרים, מוסלמים, יש ימניים ויש שמאלניים. הגענו מעולמות שונים של הייטק, משפט, כלכלה, חברה. כולנו התגייסנו למען המטרה של הגדלת מספר יזמי ההייטק. נציג את הפתרונות שהצענו לגורמים בענפים השונים ואני בטוח שנוכל להביא לשינוי המיוחל”, אמר אבו מוך.

 Map the System היא תכנית ייחודית המתנהלת באוניברסיטת אוקספורד במסגרתה לומדים הסטודנטים למפות בעיות חברתיות, סביבתיות וכלכליות המכונות בעיות זדוניות ((Wicked Problems בהקשר חברתי-מערכתי רחב.

בשלבים המוקדמים של התחרות השתתפו השנה 100 מוסדות אקדמיים מכל רחבי העולם, כאשר רק שתיים עשרה מוסדות הגיעו לשלב הגמר ובניהן האוניברסיטה.

.