עדות נוספת לשינויי האקלים: אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת וים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון, בסמיכות לקיבוץ שדות ים. “עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר. עוד מוקדם לומר מה יהיו ההשלכות של התבססות האלמוג הספציפי שמצאנו, אולם יש כאן עדות נוספת לכך שהחסמים הטבעיים בין הים התיכון וים סוף הולכים ונעלמים בגלל שינויי האקלים”, אמר תלמיד המחקר חגי נתיב מבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני, באוניברסיטה.

במהלך צלילת סקר שגרתית, הופתעו חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטה, לגלות מספר אלמוגים שנחשדו כאלמוגים ממשפחת השמונאים – אלמוגים שגדלים בימים טרופיים וחמים יותר, דוגמת ים סוף. לאחר איסוף דגימות ובחינתן במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ובשיטות מולקולריות, מצאו החוקרים כי האלמוגים שנמצאו הם אלמוגים רכים מהסוג דנדרונפטיה (Dendronepthya sp.) אשר גדלים באופן קבוע בים סוף. לדברי החוקרים, עד היום, פלישת אלמוגים טרופיים לים התיכון נמנעה בין היתר בגלל הטמפרטורות הנמוכות אליהן מגיע הים התיכון בחורף. “מאחר ואלמוג זה מתקיים בטווח טמפרטורות של 17 עד כ-30 מעלות, הגעתו מאזור ים סוף מרמזת על כך שלפחות החורף האחרון היה חם יותר והים לא הגיע לטמפרטורות נמוכות, דבר שאיפשר לאלמוגים להתבסס בנקודות מסוימות לאורך החוף”, אמרו החוקרים.

פלישות ביולוגיות, משבשות את המערכות האקולוגיות הטבעיות ועלולות להוביל לשינויים גדולים, כגון הכחדות מקומיות, וירידה באיכות המים. לדברי החוקרים, אלמוגי דנדרונפטיה אינם מציגים, בפני עצמם, סכנות מיוחדות, אולם כן ידוע שהם יכולים לשנות את בתי הגידול, להוסיף מורכבות למערכת ואף להביא לשינוי של משטר הזרמים בתוך בית הגידול בו הוא גדל. בנוסף, מכיוון שאלמוג זה ידוע ביכולתו להיצמד למשטחים ולגדול במהירות של מספר סנטימטרים בחודש, הוא צפוי להתפשט במהירות ולהיות נפוץ יותר ברחבי הים התיכון. “מוקדם לדעת אילו שינויים אם בכלל תגרום התבססות של דנדרונפטיה בים התיכון, אולם במערכת מורכבת כמו המערכת האקולוגית בים, כל שינוי קטן יכול להתחיל שרשרת שתסתיים בשינוי גדול. למשל, בים האדום אלמוג זה מקיים סימביוזה עם סוג של סרטן – ואם סרטן זה יפלוש לים התיכון ויגלה מרבדים של דנדרונפטיה ש’מחכים’ לו, ההתבססות שלו יכולה להיות מאוד קלה”, אמרו החוקרים.

מה שמתחיל להראות יותר ויותר וודאי הוא שחסמים טבעיים, כמו טמפרטורת הים או רמת המליחות בתעלת סואץ, הולכים ונשחקים. “הים התיכון נמצא בסיכון גבוה במיוחד לפלישות ביולוגיות  של מינים נוספים שעד היום נחסמו על ידי מליחות גבוהה בתעלת סואץ או טמפרטורות לא מתאימות להתבססות בים התיכון. שינוי האקלים שאנו חווים בתקופה האחרונה ובמקביל להרחבתה והעמקתה של תעלת סואץ, יוצרים סביבה מתאימה בים התיכון להתניידות והתבססות מינים מהים האדום”, אמר תלמיד המחקר נתיב.

התגלית יוצאת הדופן פורסמה בכתב העת Biology.

קרדיט צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים