"הגעתי לכאן כדי להכריז בגאווה שאני עומד לצד ישראל. יש כנסים אקדמיים רבים, חלקם חשובים יותר וחלקם פחות. הכנס הזה באוניברסיטה הוא חשוב מבחינתי במיוחד כי הוא מעביר מסר שדווקא בתקופה הזו, אנחנו ממשיכים בעשייה המדעית, ממשיכים במחשבה על העתיד. לא ניתן לטרור לעצור אותנו", כך אמר פרופ' יוג'ין קונין, חבר במכון הבריאות האמריקאי (NIH) וחבר באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, שהגיע לישראל כדי להשתתף בכנס שהתקיים ביום חמישי האחרון באוניברסיטה. ביום שבת, הוא יצא להתנדב יחד עם פרופ' שגיא סניר מהאוניברסיטה במושב מבטחים שבעוטף עזה. "ברור לי שזה אקט סמלי, אבל לסמלים יש חשיבות. חשוב לי להזדהות עם תושבי ישראל, עם הנפגעים בעוטף עזה, ולצערי יש כל כך הרבה נפגעים…".

פרופ' קונין הוא אחד מהביולוגים האבולוציוניים הבכירים בעולם, ממגלי מנגנון הקריספר (CRISPR) האחראי לעריכה גנטית ונחשב ל״מהפכה הבאה״ ברפואה ותעשיה. פרופ׳ קונין הוא גם אחד שלא חושש להביע את עמדותיו, למשל, כשפרש מחברותו באקדמיה הרוסית למדעים כאות מחאה על הפלישה הרוסית לאוקראינה. אימו של פרופ' קונין גרה בחיפה וקשריו עם האוניברסיטה ועם ישראל ארוכים ועמוקים. עבורו ההגעה לכנס מדעי – וביקור אצל אימו – הוא מובן מאליו דווקא במהלך המלחמה, אבל לא כך עבור כולם. בביקורת הדרכונים בפריס הופתעו לשמוע שהוא מגיע לישראל לכנס מדעי, ולא מיהרו לקבל את הסבריו. "הם לא האמינו שיכול להיות כנס אקדמי כעת בישראל, שיכולה להיות בכלל פעילות אקדמית בישראל. יכול להיות שאם הייתי אומר שהגעתי לבקר את אימא שלי זה היה עובר יותר בקלות". הכנס אליו הגיע עסק בקשרים בין אבולוציה, התפתחות שפה ולמידת מכונה, כינס לצד פרופסור קונין, גם את כלת פרס טיורינג (ה״נובל״ של מדעי המחשב), פרופסור שפי גולדווסר מאונ׳ ברקלי בקליפורניה.

לדבריו של פרופ' קונין, העמדות הקולניות באקדמיה האמריקאית נגד ישראל לא מייצגות את העמדות האמיתיות של חברי וחברות סגל רבים, שרבים מהם תומכים בישראל. "אני מוצא את ההפגנות בקמפוסים נגד ישראל כבלתי מתקבלות על הדעת, אבל לפחות מהידע שלי, הן רחוקות מלשקף נכונה את הדעות של האקדמיה האמריקאית. לצערי, הקבוצות שיוצאות נגד ישראל הן מאוד קולניות, אבל הן ממש לא הרוב. ייתכן שהאנשים החכמים יותר הם גם קולניים פחות. מבין הקולגות שלי והאנשים שאני מדבר איתם, אני שומע תמיכה גדולה בישראל. כמובן שרבים מהם הם יהודיים, אז אולי העמדה שלי קצת משוחדת", הוא אומר.

פרופ' קונין לא חושש מלהתייחס לשימוע בקונגרס של נשיאות הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו-MIT ואומר שהוא מבין שלאור המעמד החוקתי של חופש הביטוי בארצות הברית, הנשיאות ניסו לא לחצות קווים אדומים, למרות שלדעתו האישית, ההפגנות וההסתה נגד יהודים וישראל בקמפוסים חצו את אותו קו. "מה שמטריד אותי יותר זה שהנשיאות לא הביעו מספיק את העמדה של המוסדות שלהם בעד ישראל ונגד הטרור. אני יכול להבין שלא רוצים לפגוע בחופש הביטוי של אחרים, אבל מטריד אותי שלא שמעתי מספיק את העמדה שלהן ואת הגינוי שלהן לטרור".

לדבריו, ההסבר שלו לחוסר התגובה המספק של נשיאי ונשיאות האקדמיה האמריקאית לא נובע מחשש מהסטודנטים או מארגוני שמאל, אלה מתפיסה שהתפשטה בארצות הברית שבה צריך להיות "בסדר" עם כולם ובעיקר לא לפגוע באף אחד. "בנסיבות הללו, ולדעתי האישית בלבד, אני מוצא את זה בלתי מתקבל על הדעת", הוא אומר.