70% מהנעקצים על ידי מדוזות דיווחו שזו הייתה הצריבה החזקה ביותר שחוו אי פעם, אבל רק 3% פנו לבית חולים; נשים מדווחות על רמת כאב גבוהה מזו של גברים וגם מגיעות יותר לטיפול רפואי בגלל העקיצות ומהו הטיפול שסייע בצורה הטובה ביותר לאלו שנעקצו? מחקר חדש וראשון מסוגו של חוקרים מאוניברסיטת חיפה והקריה הרפואית רמב”ם בחן בפעם הראשונה את התחושות וההתנהגות של הנעקצים מ”האויבת” הגדולה של עונת הקיץ. “ממצאי המחקר מראים כי צריבות ממדוזות משפיעות על כלל הציבור המגיע לחופי הים בישראל. רוב הצריבות אינן חמורות ודורשות טיפול מקומי בלבד. צריבת מדוזה אינה דבר נעים ויכולה להיות כואבת מאד, אך גם במקרים היותר חמורים לא דווח על פגיעות שגורמות אובדן תפקוד בטווח הארוך”, אמר ד”ר דור אדליסט מהאוניברסיטה, מעורכי המחקר.

לאחר שבקיץ 2023 צפינו קיץ נטול מדוזות, מעריכים חוקרי אוניברסיטת חיפה שהקיץ הזה לא נהייה כל כך ברי מזל, ואכן נחילי מדוזות צפופים כבר הגיעו השבוע לחופינו, לחופי הדרום תחילה וכעת הן נוכחות במרבית החופים. לדברי פרופ’ דרור אנג’ל וד”ר דור אדליסט מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה והמקימים והמעפילים של האתר “מדוזות בעם”, חוף נתון יכול להתמלא או להתרוקן ממדוזות בתוך שעות בודדות כתלות בזרמי הים, “ולכן אנחנו קוראים למתרחצים לבדוק את מצב החוף שלכם באתר – www.meduzot.co.il , בו ניתן גם להגיש תצפיות ולעדכן בזמן אמת, ממש כמו מצב התנועה בוייז”. ובכל זאת, החוקרים משאירים לנו גם פתח של תקווה: “המדוזות צפויות להמשיך ולהגיע לחופינו בחודשים יוני ויולי, ולהיעלם בהמשך. השנה מי הים התיכון חמים במיוחד, ומבחינת המדוזות המשמעות היא שייתכן וייעלמו מהחופים אפילו מוקדם מהצפוי”.

בשנים האחרונות גבר השיח הציבורי והתקשורתי סביב הופעת המדוזות, הסכנות שבעקיצות שלהן, דרכי הטיפול הרצויות והבלתי רצויות, אבל עד כה לא נערך מחקר שבחן מה חשו ומה עשו אלה שנקעצו על ידי מדוזות. במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר אדליסט, פרופ’ אנג’ל, כרמל דנינו-גוזלן, אנה פלנקר, ואמלי רוברסטון מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה, ניצה ברקן מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטה, לימור ברק מכללת רופין, ופרופ’ ידידה בנטור מהקריה הרפואית רמב”ם לבדוק את תדירות ועוצמת הצריבות, יעילות דרכי הטיפול בהן, ואת השפעתן על בריאות הציבור בטווח הקצר והארוך. במחקר השתתפו 481 אנשים שחוו צריבה ממדוזה ומהווים מדגם מייצג מבחינה דמוגרפית. 440 מהמשתתפים במחקר מילאו שאלונים ועם 41 אנשים התקיימו ראיונות בחוף. 38 מהמשיבים על השאלון היו ביולוגיים ימיים וכאלה שהם בעלי ניסיון בזיהוי מדוזות.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא הבדל משמעותי בעוצמת הכאב מצריבת מדוזה בין גברים לנשים: בעוד שהנשים דיווחו על רמת כאב ממוצעת של 6 בסולם של 10 – 0 (0 אין כאב בכלל, 10 כאב בלתי נסבל) הגברים דיווחו על רמת כאב של 5. הבדל נוסף שנמצא במחקר בין גברים לנשים: נשים חיפשו יותר עזרה רפואית מקצועית לעומת הגברים. 86.7%  מהפניות לחדר מיון בעקבות צריבת המדוזה היו של נשים ו- 68.9% מהפניות למרפאות קהילתיות היו של נשים. עוד עולה במחקר כי מחצית מהמשתתפים סבלו מכאב כתוצאה מהצריבה למשך פחות משעה ורק 2% סבלו מכאב למשך יותר משבועיים, שבא לידי ביטוי לרוב כגירוד באזור הצריבה. 21.4%  אמרו כי לא חזרו לים באותה השנה בה נצרבו.

עוד נמצא כי רוב האנשים שסבלו מצריבה (72%) דיווחו על הצריבה החזקה ביותר שאי פעם חוו,  אך בפועל רק 3.1%  פנו לבית חולים ו 77% לא חיפשו עזרה רפואית בכלל, “דבר המוכיח שרוב הצריבות מהמדוזות אינן חמורות”, אמרו החוקרים.

בכל הקשור לטיפול לאחר צריבת מדוזות עולה מהמחקר כי קיימים טיפולים שונים ויעילותם משתנה. 44.5% ממשתתפי המחקר לא נעזרו באף אמצעי לטיפול בצריבה, 30.2% השתמשו בטיפול אחד ו 25.3% השתמשו בשני טיפולים או יותר. הטיפול העצמי הנפוץ ביותר לאחר הצריבה היה באמצעות אלוורה , כאשר 84.3% מהמשתמשים במחקר דיווחו כי טיפול זה שיפר את מצבם. הטיפול השני בשכיחותו היה חומץ, וטיפול זה שיפר את המצב רק ל 59.6% מהמשתמשים, לרוב לא שיפר את המצב ולעתים אף החמיר אותו. טיפול באמצעות קרם סולפדיאזין (סילברול) שיפר את מצב של 95.3%  מהמשתמשים. “מרבית שיטות הטיפול שהגיעו מאיזורים בהם יש מדוזות שצריבתן מסכנת חיים אינן מתאימות לטיפול בצריבה מהחוטית הנודדת. לדוגמא שימוש בחומץ כחומר שיכול לפעול  נגד ארס המדוזה התבסס על מחקרים שנערכו על מדוזת הקופסא (Box jellyfish) ואין שום מחקר או סיבה להניח שהחומץ משפיע באופן זהה על מנגנוני הארס של החוטית הנודדת”, אמרו החוקרים.

עוד עולה במחקר כי 57.8%  דיווחו שהם נוקטים באמצעי זהירות לפני הכניסה למים כגון: בדיקה באתר המדוזות באינרטנט, לבישת חליפה לייקרה או טייץ, חיפוש אחר דגלים סגולים (התראות לגבי מדוזות בים) בסוכת המציל, או קרם הגנה דוחה מדוזות. 71.5%  דיווחו כי המדוזה נראתה במים בזמן הצריבה.

בכדי להתמודד עם נוכחותן של מדוזות ממין חוטית נודדות בחופים החוקרים מציעים מספר שלבים: 

1. להתעדכן באיזה חופים ישנם נחילים במקרה הצורך ולהצטייד בחליפות הגנה מתאימות או בקרם הגנה דוחה מדוזות.
2. במקרה של צריבה יש לשטוף את מקום הצריבה במי ים בלבד ולא לשפשף את אזור הצריבה.
3. יש לטפל באזור הצריבה באמצעות משחות נגד כוויות כגון אלוורה, סילברול, פניסטיל, או משחות על בסיס סטרואידים.
4. במקרה של תגובה חריגה יש לפנות לרופא ובמקרה הנדיר של תגובה סיסטמית יש לפנות בהקדם לבית החולים. 

פרופ’ דרור אנג’ל וד”ר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה הם ממקימי מיזם המדע האזרחי “מדוזות בעם”, הכולל אתר ועמוד פייסבוק בו ניתן להתעדכן ולדווח על מצב המדוזות בחופים.