“השבוע שוב נתקלנו במסע הסתה חסר גבולות וחסר רסן נגד הפרקליטות. זוהי אינה הפעם הראשונה שמנסים לרפות את ידינו באמצעות ניסיונות לפגוע בשמם הטוב של הפרקליטים והפרקליטות. זוהי אינה הפעם הראשונה שבה מסמנים פרקליטים ופרקליטות, משחירים את שמם ברשתות החברתיות, מאיימים עליהם ומנסים להטיל עליהם מורא. אנחנו לא חפים מטעויות. אפשר וצריך לבקר אותנו. לצד זאת, אין מקום במדינה מתוקנת להסתה או רדיפה נגד פרקליטים במטרה להטיל עליהם אימה. לא ניתן להסתה להסיט אותנו מדרכנו”, כך אמר פרקליט המדינה עו”ד עמית אייסמן בכנס שנת המשפט באוניברסיטה, המשותף לפקולטה למשפטים של האוניברסיטה ולמחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.

עוד הוסיף פרקליט המדינה כי, “האינטרס הציבורי מחייב שכל פרקליט מפרקליטות המדינה, ובראשם אני, בבואנו להחליט האם לפתוח בחקירה, או להעמיד לדין, נקבל החלטתנו מתוך הראיות בלבד, ולא מתוך מחשבה איזו החלטה מצפה מאיתנו הציבור לקבל, ציבור אשר אינו חשוף למלוא העובדות ומלוא הנתונים”.

עו”ד אייסמן אף התייחס למתח שבין המוחים והמפגינים לבין משטרת ישראל, ואמר כי חופש הביטוי וחופש המחאה הן נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. “על מערכת אכיפת החוק כולה מוטלת החובה לאפשר לפרט להביע את עצמו ובכלל זה את זכותו להביע מחאתו נגד השלטון. דווקא בעת הזו, דווקא בעת משבר, יש חשיבות רבה לסובלנות, איפוק והכלה של משטרת ישראל כלפי המוחים והבנה של המוחים לסיטואציה הקשה והמורכבת שבה נמצאים אנשי משטרת ישראל, בעודם מבקשים את חובתם לשמור על הסדר הציבורי”.

לדבריו, למרות שיתוף פעולה הדוק ברוב המקרים בין הפרקליטות לאגף החקירות והמודיעין בכל הקשור לפתיחת חקירות בנושאים הקשורים לחופש הביטוי, לאחרונה הוא נתקל במקרים שבהם המשטרה פתחה בחקירות בניגוד להנחיות הפרקליטות. “יש לומר כי נתקלנו לאחרונה בכמה מקרים שבהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות, ללא אישור של פרקליטות המדינה, כמתחייב מהוראת פרקליט המדינה. בחלק מהמקרים, סעיפי העבירה שייחסה המשטרה לחשודים, עקפו הלכה למעשה את הצורך לפנות לפרקליטות המדינה, או שנעשה בהן שימוש, לאחר שלא התקבל אישור כזה. כך למעשה, עבירות של גילוי החלטה לבגוד, הפרעה לסדר הציבורי, איומים, אשר לכאורה אין בינהן לבין עבירות ביטוי כל קשר. חשוב להדגיש, פעולות אלה נעשו לא רק בניגוד להחלטות פרקליט המדינה אלא גם להבנתנו, ללא אישור הגורמים הרלוונטים באגף החקירות והמודיעין. כפועל יוצא ממקרים אלה, הגם שאינם רבים, אנחנו בוחנים תיקון להנחיית פרקליט המדינה. יש ניסיון לבטל את הצורך בקבלת אישור פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירות בעבירות ביטוי והעברת הסמכות לפתיחת חקירות בעבירות אלה למשטרת ישראל. מהלך זה, ככל שאכן ייצא אל הפועל, יגביר את הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי במדינת ישראל, בטח במצב הנוכחי”.