לימודי תואר שני בפסיכולוגיה מחקרית בדגש מוח ופסיכופתולוגיה
-
אודות
-
מלגות
-
תנאי קבלה
-
מסלולי הלימודים
-
אחרי התואר
אם מעניינת אותך צלילה חופשית למעמקי ההתנהגות האנושית, למחקר המורכבות הלא תאמן של המוח ויכולות התפקוד שלו, מקומך איתנו.
התוכנית משלבת את לימודי המוח ופסיכופתולוגיה, ומציעה חקר מעמיק על הקשר בין היסודות הנוירוביולגיים לבריאות הנפש, הפרעות והתערבויות בדרך לריפוי.
התוכנית תיקח אותך למסע בין מסלולים עצביים, פלסטיות מוחית, טראומה, ליקויים קוגניטיביים, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ועוד.
כחלק מתוכנית הלימודים המחקרית, הדגש בתחום מוח ופסיכופתולוגיה מאפשר הכשרה ייחודית, העוסקת בחקר הבסיס המוחי להפרעות פסיכיאטריות. ההכשרה מתמקדת בבסיס הביולוגי של ההתנהגות, במטרה לבחון את הבסיס המוחי והעצבי של תופעות ותהליכים פסיכולוגיים בכלל ופסיכופתולוגיה בפרט. ההכשרה כוללת מגוון רחב של קורסי חובה וקורסי רשות מתחומי ידע שונים, ומאפשרת התנסות במחקר בין תחומי על קו התפר בין הפסיכולוגיה לביולוגיה.
אנחנו מזמינים אותך להצטרף לנבחרת מובילה של חוקרים וחוקרות בתחום שמכתיבים את דרכי ההתמודדות, טיפוח החוסן והריפוי של החברה.
*חשוב להדגיש כי על פי החלטת מל”ג, סטודנטים וסטודנטיות שיסיימו תואר שני בתוכנית לימודים מחקרית לא יוכלו להתקבל להתמחות במשרד הבריאות.
ללמוד בראש שקט! מלגות במיוחד בשבילך
אנחנו רוצים להפנות את תשומת ליבך לשתי מלגות ייחודיות לאוניברסיטת חיפה:
מלגת אהבת עולם המעניקה 2,000$ לכל שנת לימודים.
מלגת ג’ויס לסטודנטיות, המעניקה גם היא 2,000$ בשנה א’.
תוכלו למצוא עוד מגוון מלגות המפורטות כאן >>
לקבלה למסלול עם תזה (מסלול א’) בלבד
תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות עם מיקוד בפסיכולוגיה ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ ובעולם או במדעי המוח מאוניברסיטת בר-אילן, בציון ממוצע של 85 ומעלה עם ציון ממוצע של 80 ומעלה בקורסים שאינם בפסיכולוגיה (למי שלמד במתכונת חד-חוגית).
∙ מועמדים ומועמדות עם תואר ראשון במדעי החיים (ביולוגיה, כימיה, מדעי הרפואה וכדומה) בציון ממוצע של 80 ומעלה יכולים להגיש מועמדות למסלול המתמקד במדעי החיים.
∙ מועמדים ומועמדות עם תואר ראשון במדעים מדויקים (פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, סטטיסטיקה) ומדעי המחשב בציון ממוצע של 80 ומעלה יכולים להגיש מועמדות למסלולים המתמקדים במדעים מדויקים/מדעי המחשב.
∙ לאלו שלמדו במתכונת דו-חוגית: ציון של 80 ומעלה בחוג השני. בקשות חריגות בנוגע לציון החוג השני יש להפנות במייל ליו”ר ועדת מ.א (פרופ’ אינה גייזלר-סלומון – igsalomon@psy.haifa.ac.il)
מועמדים שטרם קיבלו אישור זכאות לתואר ראשון:
קבלה על תנאי – יש להציג אישור זכאות לתואר עד סוף סמסטר א’ של השנה הראשונה. אך נדרשים ל:
∙ צבירת נקודות זכות בסך שני שליש מהנדרש לתואר הראשון.
∙ אישור ציונים רשמי. האישור חייב לכלול את כל הציונים, כולל סמסטר א’ של שנה”ל האחרונה וכן אישור על החובות שנותרו לסיום התואר.
הלומדים במסלול דו-חוגי: ממוצע ציונים משוקלל זמני נפרד עבור קורסי פסיכולוגיה וממוצע עבור החוג השני.
∙הלומדים במסלול חד-חוגי: ממוצע ציונים זמני נפרד עבור קורסי פסיכולוגיה. כמו כן, נדרש ציון ממוצע של קורסים שאינם בפסיכולוגיה.
∙ סיום כל החובות להשלמת הב.א. עד למועד הרישום לקורסים (לא כולל ציון על עבודות שיוגשו עד תחילת שנת הלימודים).
לימודי השלמות:
מועמדות ומועמדים אשר למדו במסגרת לימודי השלמה בפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארץ – ציון ממוצע 80 לפחות בתואר הראשון. למידע נוסף יש לפנות למזכירות החוג.
דרישות חובה נוספות:
∙ בחינת מתא”ם בציון 100 ומעלה (פרט למועמדים ממוסדות להשכלה גבוהה בחו”ל).
∙ קורסים בתואר הראשון: “פסיכולוגיה אבנורמלית” ו”תיאוריות אישיות בפסיכולוגיה” (פסיכולוגיה של האישיות).
∙ התנסויות: עבודת שדה (קורס או התנסות שוות ערך) ועבודת מחקר (עבודת סמינריון אמפירית או התנסות שוות ערך במעבדה).
מסמכים נדרשים אותם צריך להעלות לאתר מיועד (הוראות מפורטות לכל מסמך>>)
∙ גיליון ציונים של פסיכולוגיה (כולל ממוצע משוקלל זמני) או ביולוגיה/מדעי המחשב (מועמדים למסלול ביולוגיים/מדעים מדויקים).
∙ גיליון ציונים של התחומים האחרים
∙ זכאות לתואר (במידה וקיים)
∙ מסמך תיאור ניסיון מחקרי בתחום
∙ 2 המלצות אקדמיות ממרצים שונים (לאו דווקא מהחוג לפסיכולוגיה)
מועמדים ומועמדות ממוסדות להשכלה גבוהה ששפה ההוראה בהם אינה עברית או מאוניברסיטאות מוכרות מחו”ל וכן אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, מחויבים בתנאי קבלה נוספים >> תקנון הרשות ללימודים מתקדמים (עמ’ 13). העברת הציון עד תאריך 1.5.2024.
בקשות חריגות:
ניתן להגיש בקשות חריגות לראש התוכנית (ד”ר עודד קלויר – oklavir@psy.haifa.ac.il)
*מאחר ומספר המקומות מוגבל, גם אם התמלאו תנאי המינימום הנדרשים, הקבלה מותנית באישור סופי של הוועדה החוגית ללימודי תואר שני. עמידה בכל תנאי הקבלה אין משמעותה קבלה אוטומטית.
**אוניברסיטת חיפה שומרת לעצמה את הזכות לשנות את האמור בתנאי הקבלה, אם תתגלה טעות.
מסלול א’ עם עבודת גמר מחקרית (תזה): היקף הלימודים במסלול זה הוא 44-46 שעות שבועיות סמסטריאליות. קורסי החובה נותנים בסיס ידע משותף בהיבטים פסיכולוגיים וביולוגיים של מוח ופסיכופתולוגיה. קורסי הבחירה המגוונים מאפשרים לכם להעמיק בתחום ידע מסוים (פסיכוביולוגיה, נוירופסיכולוגיה, נוירוביולוגיה) ומכינים אתכם לעבודת התזה במסלול המחקר הספציפי. כמו כן, נדרש לסיים את חובות השמיעה בשנתיים ולהגיש את עבודת התזה ניתן להגיש גם בתום השנתיים או שנה אחרי סיום חובות השמיעה.
לימודים בתוכנית מאפשרים בחירה באחד משלושה מסלולי מחקר:
מסלול מחקר בבע”ח: המעבדות בהן מתבצע המחקר מצוידות בתשתיות חדשניות המאפשרות שילוב בין מודלים התנהגותיים לבין שיטות מחקר ביולוגיות כגון אופטוגנטיקה, אלקטרו פיזיולוגיה, ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית.
מסלול מחקר בבני אדם: המעבדות בהן מתבצע המחקר מצוידות בכלי מחקר מתקדמים (EEG, הדמיה פונקציונלית, מדדים פיזיולוגיים) למדידת התנהגות ופעילות מוחית.
מסלול הכשרה לבוגרי מדעי החיים ולבוגרי מדעים מדויקים/מדעי המחשב /מדעי הקוגניציה: ההכשרה מאפשרת השלמת התואר השני בשנתיים וקבלת תואר M.A. בפסיכולוגיה ללא צורך בשנת השלמות. ההכשרה מיועדת לסטודנטים וסטודנטיות המעוניינים למקד את מחקרם בנושאים של מוח והתנהגות ובחקר של הבסיס הביולוגי של הפרעות פסיכיאטריות. הסטודנטים יכולים להשתלב במחקר בכל אחת ממעבדות התוכנית.
תוכניות נוספות שיכולות לעניין אותך:
תואר שני בפסיכולוגיה
תואר שני בנוירופסיכולוגיה קלינית
תואר שני בפסיכולוגיה מחקרית בדגש קוגניטיבי, חברתי ולימודי מוח
תואר ראשון בפסיכולוגיה
עם סיום הלימודים, תצעדו בדרכם של הבוגרים והבוגרות שלנו ותשתלבו בתפקידים מגוונים ומשפיעים. תוכלו למצוא את עצמכם בעמדות מחקר או ייעוץ מדעי במכוני מחקר ביו-רפואיים פרטיים, בחברות תרופות ופיתוח ביוטכנולוגי, או בבתי חולים. במגזר הציבורי, תוכלו לעסוק במחקר ובקרה במשרדי ממשלה בתחומי הרווחה, הבריאות והפסיכיאטריה, או לייעץ לגופים ציבוריים בנושאי מדיניות מערכתית הנוגעת למצבי פסיכופתולוגיה ובריאות הנפש. בזירה האקדמית, תוכלו להשתלב במחקר ובלימודי פוסט-דוקטורט במעבדות מחקר לפסיכוביולוגיה, נוירוביולוגיה ולהפרעות נפשיות, או להרצות במוסדות להשכלה גבוהה בתחומי הפסיכולוגיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.