נשיאת העליון לשעבר השופטת אסתר חיות: "אני צופה בדאגה רבה ביוזמות ובמהלכים הרי-אסון המעמידים בסכנה ממשית את עצמאותם ואי תלותם של עוגנים דמוקרטיים חיוניים".
אמרה את הדברים באוניברסיטת חיפה בטקס קבלת תואר ד"ר לשם כבוד

היום (ב’, 23.12.24) במהלך טקס מיוחד, אוניברסיטת חיפה העניקה תואר ד”ר לפילוסופיה לשם כבוד לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת אסתר חיות. התואר הוענק לשופטת חיות כהוקרה על החותם אשר הותירה במערכת המשפט הישראלית, על תרומתה המשמעותית במהלכים אשר הובילה במהלך כהונתה כנשיאת בית המשפט העליון במשפט האזרחי, הציבורי, הפלילי והחוקתי ועל היותה מהמשפטניות הבולטות והמשפיעות ביותר בישראל.

השופטת חיות החלה את דרכה המקצועית כעורכת דין במשך כ-12 שנים. בשנת 1990 מונתה לשופטת בבית משפט השלום והמשיכה במסלול התקדמותה במערכת המשפט. בשנת 2003 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון ובשנת 2017 מונתה לנשיאת בית המשפט העליון, תפקיד שבו כיהנה עד לפרישתה בסוף שנת 2023. בין פסקי הדין הבולטים של השופטת חיות נמנה פסק הדין החוקתי בעתירה נגד חוק הלאום, בו קבעה כי הכנסת אינה רשאית לשלול, גם לא בחוק יסוד, את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

השוטפת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס: “התואר הזה המוענק לי היום הוא בעיניי תואר כבוד ואות הוקרה לרשות השופטת הישראלית כולה. והיא אכן ראויה לו נוכח עשייתה המשמעותית וארוכת השנים להגנה ולקידום ערכי הדמוקרטיה ולשמירה על שלטון החוק בישראל. לפני למעלה מ-76 שנים, חרטה מדינת ישראל על דגלה מחויבות לעקרונות של חירות, חופש דת, חופש מצפון, צדק ושיוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין. במילים אחרות, מדינת ישראל חרטה על דגלה משטר של דמוקרטיה מהותית. על מנת לקיים משטר כזה הלכה למעשה, ועל מנת לא להותיר את העקרונות החשובים המעצבים אותו כמילים ריקות על קלף הכרזת העצמאות, נדרשה המדינה לייסד מערך שלם של איזונים ובלמים, שיבטיחו כי הרוב שייבחר לשלטון בבחירות חופשיות לא ירכז בידיו כוח בלתי מוגבל. הדמוקרטיה המהותית שאותה חרטו, כאמור, מייסדות ומייסדי המדינה על דגלה בהכרזת העצמאות, שלובה וכרוכה לבלי הפרד בהיותה של המדינה מדינה יהודית”.

“שתי הזהויות הללו של המדינה – היהודית והדמוקרטית – מחוברות ביניהן בו’ החיבור. והסיבה שראיתי להדגיש בדבריי היום את זהותה הדמוקרטית של המדינה ואת הצורך לשמרהּ, נובעת מכך שאני צופה בדאגה רבה ביוזמות ובמהלכים הרי-אסון המעמידים בסכנה ממשית את עצמאותם ואי תלותם של עוגנים דמוקרטיים חיוניים. מערך כזה אכן הוקם והוא מורכב, בין היתר, ממוסדות כמו: מבקר המדינה, בנק ישראל והנגיד, הייעוץ המשפטי לממשלה, הרשות השופטת, האקדמיה והתקשורת. המכנה המשותף לכל הגופים הללו הוא היותם עצמאיים ובלתי תלויים. כוונתי לעצמאות ואי תלות מהשפעות פוליטיות. היותם של מוסדות אלה א-פוליטיים הכרחית כדי שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא משוא פנים, כעוגנים לקיומה של חברה דמוקרטית”.

פרופ’ גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה: “הענקת התואר דוקטור לשם כבוד לכבוד השופטת חיות היא גם הבעת אמון ברשות השופטת בישראל כרשות עצמאית העושה את מלאכתה ללא מורא וללא משוא פנים. רשות שאינה כפופה לפוליטיקאים מכל צד של המפה הפוליטית ואשר המשפט והחוק הם נר לרגליה. שופטים במדינת ישראל אינם בני אדם שנויים במחלוקת. מערכת המשפט נתונה תחת מתקפה שלא הכרנו מאז הקמת מדינת ישראל. בשנתיים האחרונות נשמעות חזור ושנה טענות כלפי בית המשפט העליון אשר מונע את יכולת המשילות ואשר הרכב שופטיו אינו מקבל את רצון הבוחר. לא בית המשפט העליון הוא הבולם או מעכב את המשילות, אלא חוסר המשילות של ממשלות ישראל הוא זה הכופה על בית המשפט להתערב בהחלטותיהן. גם אם נדרשים שינויים ברשות השופטת אין להשית אותם עליה באופן חד־צדדי וכוחני המרסק את מה שנבנה בשבעים ושש שנותיה של מדינת ישראל. חופש הביטוי, על כל גווניו ואופניו, הוא נשמת אפה של חברה דמוקרטית בכלל ושל האקדמיה בפרט. ניהול מעקב אחר הפרות חוק ונקיטת פעולה בגינן, הם מתפקידיה של מערכת אכיפת החוק ולא של האקדמיה, ומעל בימה זו אבקש לחזור ולומר את מה שכבר כתבתי לחברי הסגל: באוניברסיטת חיפה יישמר חופש הביטוי של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס לפעילותו של כל מוסד אקדמי ואנו נמשיך לפעול לאורו”.

פרופ’ מונא מארון, רקטור אוניברסיטת חיפה: “כחברת סגל אקדמי ערביה המכהנת כרקטור האישה הראשונה בישראל, יש לי זיקה איתנה לדמותה מעוררת הכבוד של השופטת חיות אשר המסמלת מופת של מצוינות וששינתה מציאות. כאישה הממשיכה להילחם לצדק חברתי ולקידום ערכי השיוויון והקיום משותף של כל בני העדות המרכיבות את הפסיפס של החברה הישראלית, אני שמחה לקבל אותך כבוד השופטת חיות למשפחת אוניברסיטת חיפה”.