מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ושניידר מצא:
ילדים היפראקטיביים עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לאובדנות

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית ופורסם בכתב העת European Journal of Investigation in Health, Psychology and Education מצא נתונים מדאיגים על הקשר בין תסמיני היפראקטיביות לבין סיכון לניסיון אובדני בקרב ילדים. מתוצאות המחקר שנערך בקרב ילדים בגילאי 7-12 שהגיעו למחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים לצורך הערכה פסיכיאטרית למסוכנות לאובדנות עולה כי 47.9% מהילדים דיווחו על חשיבה אובדנית, 31% דיווחו על ניסיון אובדני ו-38% דיווחו על פגיעה עצמית ללא כוונה אובדנית. “להיפראקטיביות יש לא רק השפעה התנהגותית אלא גם רגשית. הילדים חווים לעיתים תחושת דחייה, קשיים בבית הספר ובבית, מה שעלול להוביל לתחושת בדידות ולתסכול שמגבירים את הסיכון האובדני”, אמר אורן שחנובסקי, דוקטורנט מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

בשנים האחרונות, חלה עלייה של כ -200% בשיעורי ההתנהגות האובדנית בקרב ילדים ברחבי העולם. גורמים רבים יוחסו להתנהגות מסכנת זו, ואחד מאותם גורמים הוא יכולת ויסות רגשי לקויה ואימפולסיביות. לדברי החוקרים אימפולסיביות, לצד היפראקטיביות, היא אחד מהמאפיינים של הפרעת קשב וריכוז, ועל כן ילדים עם הפרעה זו עשויים להימצא בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית. בעוד שמרבית המחקרים שנערכו עד כה התמקדו בבני נוער, במחקר הנוכחי המשותף למעבדה לחקר אובדנות בהובלת ד”ר שירה ברזילי מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, פרופ’ אלן אפטר והמערך לבריאות הנפש במרכז שניידר לרפואת ילדים בהנהלת ד”ר נועה בן ארויה-מילשטיין, ביקשו החוקרים להתמקד בילדים בגילאי 7-12 ולבדוק את הקשר שבין סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז לאובדנות. במחקר השתתפו 72 ילדים שהופנו למחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים בשל מחשבות והתנהגויות אובדניות. הילדים והוריהם, מילאו שאלונים להערכת מדדי אובדנות, וכמו כן תסמיני הפרעת קשב וריכוז.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז- בפרט היפראקטיביות וחוסר קשב, לניסיון אובדני בקרב ילדים מתחת לגיל 12. באשר לשאלה מה מהתסמינים משפיע יותר, היפראקטיביות או חוסר קשב, נמצא כי היפראקטיביות היא בעלת הקשר הסטטיסטי הגבוה יותר, מה שמעיד על תרומתה להגברת הסיכון האובדני. עוד עולה במחקר, כי דיווח הילד קשור במידה רבה יותר לאובדנות בהשוואה לדיווח ההורה, מה שמדגיש את הצורך להתייחס לנקודת מבטו של הילד כאל מקור מהימן לתסמינים מהן הוא סובל.

תוצאות המחקר אף מצאו כי אין הבדלים מגדריים משמעותיים בשיעור הדיווחים וזאת בשונה מבני נוער שעבורם שכיחות המחשבות וההתנהגויות האובדניות גבוהה יותר בקרב נערות. מסקנות החוקרים היו כי תסמיני היפראקטיביות משפיעים על תחומים רבים בחיי הילדים. מלבד נטיה מוגברת להתנהגויות מסוכנות ובכללן התנהגות אובדנית, חלק מהילדים חווים קשיים משמעותיים בלימודים, בקשרים חברתיים וביחסים עם משפחתם, מה שעשוי להוביל למעגל של תחושת חוסר הצלחה והחמרת הבעיות הרגשיות. הממצאים במחקר מצביעים על הצורך בהערכה והתערבות מתאימה לתסמיני קשב וריכוז ובפרט היפראקטיביות כחלק מהערכה וטיפול למניעת סיכון אובדני.

ד”ר נועה בן-ארויה מילשטיין וד”ר שירה ברזילי סיכמו “כיום אנו מבינים שכאשר שמים לב לתסמינים מוקדם ומספקים טיפול מתאים, ניתן למנוע סבל רב ואף להציל חיים. חשוב להקשיב לילדים, לזהות את הצרכים בזמן, ולתת להורים ולצוות החינוכי כלים להתמודד עם הפרעת הקשב והיפראקטיביות ובכך להוביל לשיפור במצבם הנפשי של הילדים והמשפחות. יש לזכור שלצד הסיכונים בהפרעה קיימים גם יתרונות כמו יצירתיות, דמיון, תעוזה ויכולת לעבודה אינטנסיבית. גישה הוליסטית תאפשר מחד להעצים את היכולות המיוחדות ומאידך להכיר את הקשיים והסכנות, כל אלו על מנת להביא להתפתחות תקינה וחיים טובים”.

קראו עוד על המחקר בכתבה באתר הארץ