אסון צפוי מראש: מחקר ישראלי חושף את הכשלים
שהביאו לשטפון הקטלני ביותר במאה ה-21
מחקר חדש בשיתוף פעולה של ד”ר משה ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, ד”ר יובל שמילוביץ מהמכון השיתופי למחקר מדעי הסביבה באוניברסיטת קולורדו וד”ר אלעד דנטה מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, מגלה כי האסון הקטלני בעיר דרנה שבלוב בספטמבר 2023, בו נספו למעלה מ-10,000 בני אדם, לא היה תוצאה של אירוע טבעי בלתי נמנע אלא של כשל תכנוני חמור. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Science Advances, מצביע על כך שמערכות ההגנה מפני שטפונות שהוקמו באגן דרנה תוכננו על בסיס הערכת חסר משמעותית של עוצמת השטפונות הצפויים במרחב.
תכנון לקוי – לא רק כוח עליון
צוות החוקרים ניתח את נתוני הגשם והשטפונות בדרנה והגיע למסקנה שסופות הדומות בעוצמתן לסופה “דניאל” שהכתה באזור הן לא אירוע נדיר כפי שסברו המתכננים של הסכרים. באמצעות שילוב חדשני של מודלים הידרולוגיים ומטאורולוגיים וניתוח של נתוני לוויין, נמצא כי שטפון בעוצמה דומה צפוי אחת לכמה עשרות שנים – ולא אחת לעשרת אלפים שנה, כפי שהעריכו בעת תכנון הסכרים.
למרות שהופיעו סימנים מקדימים לתכנון הלקוי, לא בוצעה היערכות מספקת לתרחיש של כשל במערכת ההגנה. תוצאות המחקר מראות כי קריסת הסכרים יצרה גל שטפון הרסני פי 20 מהשיטפון שהיה מתרחש במידה ולא היו מוקמים סכרי הגנה באגן. ההרס הנרחב שכולל למעלה מ-1,000 מבנים בעיר דרנה ממחיש את הסיכון הטמון בתחושת ביטחון כוזבת הנובעת מהישענות על פתרונות המבוססים על סכרי הגנה שתכנונם מוגבל על ידי השונות הטבעית של האקלים.
משמעויות גלובליות – כולל לישראל
לממצאי המחקר יש השלכות קריטיות על תכנון מערכות הגנה מפני שטפונות באזורים ים תיכוניים וצחיחים, ובהם ישראל. “תכנון נכון של סכרים ומערכות ניקוז מחייב התחשבות באי-ודאות ובתרחישי כשל אפשריים,” אומר ד”ר ארמון. “עלינו ללמוד מהאסון בדרנה ולבחון מחדש את רמת המוכנות שלנו לאירועים דומים, במיוחד לאור שינויי האקלים.”
אסון השטפון בדרנה והגורמים שהביאו לו מהווים תמרור אזהרה גדול למתכננים ולאוכלוסייה החיה במורד סכרים. המחקר מעלה שאלות חשובות לגבי ניהול סיכונים והיערכות לשטפונות, גם בישראל, שבה הצפות בערים הגדולות הפכו לתופעה חוזרת. החוקרים מדגישים את הצורך בהתאמת תשתיות ההגנה וההתראה ותכנון הפיתוח לאורך נחלים למאפיינים האקלימיים של האזור, תוך שיקוף תוצאות תרחישי כשל אפשריים לציבור.
>> קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה ב-YNET
