סיפור טיול – צלבנים בקריית ביאליק?!

חבל ארץ: גליל תחתון מערבי (מישור חוף עכו)
משך המסלול: שעה וחצי – שעתיים
אורך בק”מ: כקילומטר וחצי
סוג מסלול: מעגלי
מפת סימון שבילים: מס’ 2 – גליל עליון
עונה מומלצת : כל השנה, במיוחד בחורף ובאביב (תקופת נדידת הציפורים)
רמת קושי: קל מאוד
מאפיינים: מתאים למשפחות ומונגש לעגלות/כסאות גלגלים (כניסת כלבים ובע”ח אסורה!)
   •    אתר של רשות הטבע והגנים והכניסה בתשלום בהתאם לשעות הפעילות של השמורה.

איך מגיעים: בנסיעה על כביש 4 צפונה לכיוון עכו, יש לרדת ימינה לכביש 7911 (רחוב התל) ולהמשיך בנסיעה ישר לכיוון בית הקברות אפק, הכניסה לשמורה נמצאת משמאל לבית הקברות.
סיפור דרך:  שמורת עין אפק היא פנינת טבע החבויה בליבה של שכונת מגורים, וככזו היא טומנת בחובה הפתעות רבות. במרחק נסיעה קצרה מן העיר, נוכל לבקר בליבן של ביצות נחל הנעמן ולגלות טחנת קמח צלבנית, צמחיית מים עשירה ומערך אקולוגי ייחודי במינו – ציפורים נודדות שעוצרות בשמורה לאכול ולנוח במסען החורפי דרומה לאפריקה (או צפונה חזרה הביתה באביב…), דגים שהובאו בשנות ה-30 בניסיון חלוצי לקיים חקלאות דגי מאכל בביצות ואפילו ג’מוסים! כן, מסתבר שכדי לראות את כל אלו לא צריך להצפין עד עמק החולה, מספיק לנסוע לקריית ביאליק… ומעל כל אלו מתנשא תל אפק – יישוב כנעני קדום שהמשיך להתקיים גם בתקופה המקראית וחשיבותו אף עלתה בימי הממלכה הצלבנית כאשר עכו הייתה בירתה במאה ה-12.

המסלול : את הסיור נתחיל בטחנת הקמח אשר הוקמה בתקופה הצלבנית – ע”י סכירת מי נחל הנעמן יכלו הצלבנים לעשות שימוש בכוח המים על מנת להפעיל את אבני הריחיים ולהפוך את התבואה לקמח. לאחר שנעלה אל גג המבנה ונערוך תצפית
מרהיבה על סביבותינו, נרד חזרה ונתחיל לפסוע בשבילי השמורה אל כיוון האגם הגדול ואזורי האחו. אם נאמץ את עינינו אולי נזכה לראות בג’מוסים רועים בשטח השמורה או רובצים בצל כחבורה – הג’מוסים הנוכחיים אמנם הובאו כגרעין רבייה מביצות החולה, אך הם משמרים את זיכרון התיישבותו במקום של שבט הע’וורנה הבדואי אשר רעה את הג’מוסים למטרות מזון וחלב. האגם הגדול הינו שטח שבעבר היה מכוסה ביצות הנאמן אשר בסוף שנות ה-30 יובשו כדי להתגבר על מחלת המלריה ע”י הדברת יתוש האנופלס ולספק קרקע חקלאית לקיבוצים שהוקמו בסביבה: עין המפרץ, מסריק ומשמר הים (לימים קיבוץ אפק). כיום באגם מינים שונים של דגים (כגון קרפיון מצוי, שפמנון מצוי, גמבוזיה ועוד), צב הביצה והצב הרך וכן מינים שונים של עופות – חלקם דיירים קבועים בשמורה וחלקם אורחים לרגע בעונות הנדידה. בהמשך המסלול נגיע למעיין המשושה שזכה לשמו בשל הביטון המנדטורי שנעשה סביבו וכן לבריכת סופיה על שמה של הציפור המקננת על שפת הבריכה בינות לצמחיית הגדות. בבריכת אשל נוכל לפסוע על מבנה בטון מסיבי שאף הוא שריד לתקופה המנדטורית, אז הוזרמו מיימיו של נחל הנעמן אל מפעלי בתי הזיקוק על מנת לקרר את המתקנים השונים, ובסמוך לה בריכת זיצר הנקראת על שמו של אדם בשם זה אשר הגיע לארץ בשנות ה-30 וקנה שטח באזור זה על מנת לגדל קרפיון למאכל – ניסיון שלא עלה יפה אך השאיר חותמו בשטח השמורה. את הסיור ניתן לחתום בעלייה לתל אפק – תל קדום שבו רצף יישובי מן התקופה הכנענית דרך התקופה המקראית, ועד לתקופה הצלבנית שבמהלכה שימש המקום כאתר חשוב לגידול קנה הסוכר, הפקת הסוכר וייצואו לאירופה.

את הטיול נסיים בסמוך למבנה המאכלס כיום את משרדי השמורה של רשות הטבע והגנים, אשר נבנה אף הוא ע”י הבריטים כחלק ממפעל הזרמת המים לבתי הזיקוק בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
כאן נוכל לנוח בספסלים המוצלים בעצי אקליפטוס אדירים וליהנות מן השקט והנוף הירוק והמפכה בליבו של המטרופולין הצפוני.

דבר הכותבת:       
            
שמי מיכל דמסקי, בוגרת אוניברסיטת חיפה בתואר ראשון בארכיאולוגיה ולימודי א”י, ובימם אלו שוקדת על תואר שני בלימודי תיירות וסביבה בחוג לגיאוגרפיה.
את הרומן שלי עם ארץ ישראל, נופיה, עתיקותיה והמגוון האנושי שמעצב את פניה לאורך ההיסטוריה, התחלתי כבר כחניכה בחוגי סיירות של הקק”ל בימי חט”ב וביה”ס התיכון. היום אני שמחה לומר כי אני יכולה לעסוק במקצוע בו אני נהנית יותר מכל – אני מורת דרך, ורואה בעבודתי זכות גדולה לחשוף את יופייה וייחודיותה של הארץ הזו שבה אנו חיים לכל מי שירצה להרחיב את דעתו וליבו…
ליצירת קשר: נייד – 050-9208375; דוא”ל – demsky.michal@gmail.com