רמת הדיכאון של הורים לילדים בחינוך הרגיל עלתה משמעותית בין הסגר הראשון לשני. בקרב הורים לילדים בחינוך המיוחד רמות הדיכאון היו גבוהות יותר, אולם כמעט ולא נרשם שינוי בין שני הסגרים.

כ-30% מההורים לילדים בחינוך הרגיל וכ-34% מההורים לילדים בחינוך המיוחד סבלו מרמות בינוניות עד גבוהות של דיכאון במהלך הסגר השני, כך עולה ממחקר חדש שנערך בפקולטה לחינוך. עוד נמצא כי בקרב ההורים לילדים בחינוך הרגיל הייתה עלייה משמעותית ברמות הדיכאון בין הסגר הראשון לשני. “ניתן לראות שלמגפת הקורונה יש השפעה ניכרת על בריאותם הנפשית של הורים בישראל, כך שעל קובעי המדיניות לקחת בחשבון את צרכיהם המיוחדים של משפחות עם ילדים. בכל הקשור לסגר השלישי, הצפי בהחלט שתהיה עליה במצוקה של הורים בחינוך הרגיל בשל סגירת המסגרות, אך קשה לצפות אחוזים בהינתן הנתונים הקיימים כרגע”, אמרו החוקרות.

במחקר אותו ערכו תלמידת המחקר מור אברהם, ד”ר נוגה כהן וד”ר ג’וי בנטוב מהחוג לחינוך מיוחד ביקשו החוקרות לבדוק את הבדלים בין הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לבין הורים לילדים עם התפתחות תקינה בעת ההתמודדות עם משבר הקורונה ואת יעילותן של אסטרטגיות וויסות רגש על הפחתת המצוקה הנפשית.

המחקר בו השתתפו 178 הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ו – 347 הורים לילדים עם התפתחות תקינה בדק מדדים של מצוקה נפשית, חרדה דיכאון ולחץ ונערך בשתי נקודות זמן. הראשונה, במהלך הסגר הראשון בו כל מסגרות החינוך היו סגורות והשנייה, במהלך הסגר השני בו מסגרות החינוך המיוחד היו פתוחות בעוד החינוך הרגיל היה סגור.

מתוצאות המחקר עולה כי בסגר הראשון הורים לילדים עם צרכים מיוחדים חוו יותר מצוקה נפשית מהורים לילדים עם התפתחות תקינה. 34% מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים חוו רמה בינונית עד גבוהה של דיכאון לעומת 13% מהורים לילדים עם התפתחות תקינה. 22% מההורים לילדים עם צרכים מיוחדים סבלו חרדה ו 33% סבלו מדחק לעומת ההורים לילדים עם התפתחות תקינה ש- 11% מהם סבלו מחרדה ו 16% סבלו מדחק. “ככל הנראה ההבדלים בין הקבוצות נובעים מהקושי של ילדים עם צרכים מיוחדים להתמודד עם שינויים בשגרה, הפסקה של טיפולים וחוסר גישה לתמיכה מהמשפחה והקהילה”, אמרו החוקרות.

לעומת זאת, בסגר השני נמצא כי המצוקה הנפשית בקרב ההורים לילדים עם התפתחות תקינה עלתה משמעותית, בעוד שבקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לא חל שינוי משמעותי ברמות הדיכאון, הדחק והחרדה.  29% מהורים  לילדים עם התפתחות תקינה סבלו מרמה בינונית עד גבוהה של דיכאון, 16% סבלו מחרדה ו 27% סבלו מדחק. בקרב ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, כאמור, לא היו כמעט שינוי לעומת הנתונים מהסגר הראשון. “בזמן הסגר השני רמת המצוקה הנפשית של הורים לילדים עם התפתחות תקינה עלתה בצורה כה דרסטית עד שהיא הייתה קרובה מאוד לזו שחווים ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה בפתיחת מוסדות החינוך המיוחד שהובילו לכך שלא תהיה עלייה ברמות המצוקות הנפשית בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, בעוד הורים לילדים עם התפתחות תקינה לא זכו לפתיחת מוסדות החינוך של ילדיהם”, אמרו החוקרות.

14.1.21