כ-60% מהאזרחים שלא נמצאים בשני המעגלים הראשונים של הנפגעים ממלחמת "חרבות ברזל" (תושבי יישובים של עוטף עזה, תושבים של ערים נוספות שנפגעו פיזית ו/או רכושם נפגע, ו/או בן משפחתם נפגע, נרצח או נחטף) פיתחו הפרעת דחק אקוטית חריפה (Acute Stress Disorder), המהווה סיכון להתפתחות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Posttraumatic Stress Disorder, PTSD), כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. "האחוז הגבוה של הסובלים מהפרעת דחק אקוטית כתוצאה מהמלחמה הנוכחית הוא הגבוה ביותר מכל האירועים והמלחמות שהיו בעבר בישראל. במלחמת לבנון השנייה לדוגמא, בקרב תושבי צפון ישראל, נמצא ש- 5.5% מהאוכלוסייה היהודית ו- 20.3% מהאוכלוסייה הערבית סבלו מהפרעת דחק אקוטית", אמרה ד"ר סבטלנה בזיליאנסקי מעורכות המחקר.

הפרעת דחק אקוטית היא הפרעה רגשית-נפשית הנגרמת כתוצאה מחשיפה ישירה (כגון עדים לאירוע, פגיעה פיזית או פגיעה ברכוש) או עקיפה (כגון, חשיפה באמצעות מדיה) לאירוע טראומטי, כאשר היא מופיעה שלושה ימים עד חודש לאחר האירוע. ההפרעה גורמת לחרדה, פחד, דיכאון, חוויה חוזרת ונשנית של אירע טראומטי (כגון פלשבקים), סיוטים בלילה וניסיון להימנע מלחשוב על או להתקרב למקום אירוע על מנת להפחית רמות מצוקה רגשית. כן נצפות תגובות פיזיולוגיות, כגון דופק מואץ, הפרשה מוגברת של הורמוני דחק.  כל אלה גורמים לקשיים משמעותיים בתפקוד היומיומי.

במחקר אותו ערכה ד"ר בזיליאנסקי יחד עם ד"ר וופא סואן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, לאור אירועי מלחמת ה- 7 באוקטובר אליהם נחשף בציבור בתחילת מלחמת ה- 7 באוקטובר, ביקשו החוקרות לבחון את השכיחות של האזרחים הסובלים מהפרעת דחק אקוטית ואת המנבאים האפשריים לתופעה זו, תוך התמקדות במי שלא חווה באופן ישיר את האירועים הקשים. במעגל הראשון והשני של הנפגעים הגדירו החוקרות את מי שחווה באופן ישיר את האירועים של ה-7 באוקטובר, את מי שנפגע באופן ישיר מהמלחמה – באופן פיזי או פגיעה ברכוש, את מי שנמצא בעירים שמטווחות על ידי טילים ורקטות ואת מי שבן משפחה מדרגה ראשונה או שנייה נפגע, נרצח, נחטף. במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בכל מי שנמצא במעגל השלישי – כלומר לא במעגל הראשון או השני. בסך הכל השתתפו במחקר 393 אזרחים יהודים וערבים מהמעגל השלישי.

כאמור, במחקר נמצא כי 60% מהמשתתפים סובלים מהפרעת דחק אקוטית. לדברי החוקרות, מדובר בנתון גבוה בצורה יוצאת דופן בהתחשב בכך שמדובר באוכלוסייה שלא נחשפה באופן ישיר למראות המלחמה. הן הוסיפו כי מספר מצומצם מאוד של מחקרים בעולם שנערכו בקרב אוכלוסיות במלחמה או קיצון אחרים, הגיעו לאחוזים כה גבוהים בקרב אנשי המעגל השלישי. לשם השוואה, במלחמת לבנון השנייה בקרב תושבי צפון ישראל, נמצא ש- 5.5% מהאוכלוסייה היהודית ו- 20.3% מהאוכלוסייה הערבית סבלו מהפרעת דחק אקוטית. עוד מצאו החוקרות כי ככל שגיל המשתתפים עלה, כך הסיכוי לפתח הפרעת דחק אקוטית ירד.

בנוסף, ממצאי המחקר עולה כי לנשים סיכון של פי 1.55 לפתח הפרעת דחק אקוטית בהשוואה לגברים והסיכון לפתח את ההפרעה בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. "מחקר המשך יידרש על מנת להעמיק ולהרחיב את ההבנה לגבי גורמי סיכון להתפתחות הפרעת דחק אקוטית בהתאם לממצאים של המחקר הנוכחי. אנחנו צופות שאחוזים גבוהים מאוד מהאוכלוסייה יזדקקו הן לטיפול רגשי טיפולית והן לעזרה תרופתית בתקופה הקרובה, דבר שעלול ליצור עומס רב על המערכות הטיפוליות", סיכמו החוקרות.